החוליות החלשות בממשלת בנט
חודשיים אחרי שממשלת בנט-לפיד קמה, מוקדם עדיין לדבר על המפה הפוליטית בבחירות הבאות, שאין לדעת מתי יתקיימו. הסקרים המתפרסמים מעת לעת בכלי התקשורת נותנים תחושה כאילו מערכת בחירות נוספת, חמישית, נמצאת ממש מעבר לפינה.
בקואליציה שברירית כל כך, שנשענת על 61 חברי כנסת בלבד, מנסה בנט לבנות לעצמו בסיס פוליטי חדש. בסקר שהתפרסם באחרונה, עלתה ימינה לתשעה מנדטים. המספר החד־ספרתי הזה לא מבטיח את המשך ראשות הממשלה, ובנט פועל ליצור לעצמו בסיס פוליטי חדש. הוא יודע שחלק מהבייס שלו, מאותם שישה מנדטים שעמם הגיע לממשלה הנוכחית, נטש אותו לטובת "יריבו הפוליטי" ח"כ בצלאל סמוטריץ'. אבל לאותם שלושה־ארבעה מנדטים שנשארו איתו הוא חייב להוסיף עוד על מנת שלא להפוך לאפיזודה פוליטית.
יש לבנט עוד כמה מכשולים בדרך, לבד מהתפרצות הקורונה. בראש ובראשונה התקציב. העברת התקציב, אחרי שלוש שנים שבהן נתניהו מנע זאת, תפגין לא רק יכולת ניהול, אלא גם ענייניות בדאגה לצורכי האזרחים. לא בכדי מיהר בנט להתגבר על המחלוקת הקבועה שבין משרדי המלחמה והאוצר, מחלוקת שלעיתים נמשכה שבועות ארוכים. בנט דילג עליה בקלילות תוך שהוא מקבל החלטה בהשתתפות שני השושבינים באותו חדר דיונים: שר האוצר ליברמן ושר המלחמה גנץ. אבל מעבר לתקציב יש כמה חוליות חלשות בממשלה שבנט חייב לייחד להן זמן ומקום, ולדאוג שמחולליהן יהיו שבעים ומרוצים: רע"ם ובני גנץ, שוויתר על הצעות נתניהו להתמנות לראש ממשלה באופן מיידי. בטנו של גנץ מלאה על חבריו לממשלה החדשה, במיוחד על לפיד ואנשי יש עתיד, שבעבר ביקרו אותו בבוטות על מינויו לראש ממשלה חליפי, כמו גם על מספר השרים בממשלה הקודמת, ומיהרו לעשות בדיוק אותו דבר. בנט יודע שהמוקש ששמו בני גנץ עוד לא פורק, והוא מונח לפתחה של הממשלה הנוכחית. גנץ הוא היחיד שבידו למנוע בחירות, לסלק את בנט ולהקים ממשלה עם הליכוד בראשות נתניהו.
סוגיה אחרת, שבלהיטותו להרכיב את הממשלה ספק אם בנט נתן עליה את הדעת עד הסוף, היא התפקיד שימלא אחרי הרוטציה. לפי הסכם הכיסאות המוזיקליים בממשלה, כשלפיד יפנה את משרד החוץ, יעבור לשם שר המשפטים גדעון סער, שיפנה את המשרד לטובת איילת שקד. התיק היחיד שהתפנה עבור בנט הוא תיק הפנים. ראש ממשלה שעובר להיות שר הפנים – לא משלושת התיקים הבכירים בממשלה – זו תקלה פוליטית. בנט יצטרך למצוא לה פתרון בעתיד, אם בכוונתו לממש את הרוטציה עם לפיד. לפי שעה, אין בדל של סימן שבכוונתו להפר את ההסכם שחתם עם שותפו הפוליטי.
אבל בסופו של דבר, הכל יקום וייפול על ניהול והתנהלות. זה מה שקרה לנתניהו. בנט מאמין שלא הכל פוליטיקה. ראש הממשלה הטרי מקווה שיגיע לנובמבר אחרי הקטנת התחלואה בקורונה, ולאחר שהציבור ייתן אמון בהחלטתו לחסן את האוכלוסייה בחיסון שלישי. הוא מאמין שאם הקורונה תהפוך למשבר מנוהל היטב, והתקציב יעבור – הציבור יבחין שבראש ממשלת ישראל עומד אדם שיודע לנהל. שזה לא גדול עליו, ושהוא לא נקלע בטעות לסיטואציה. אבל הוא ואנשיו יודעים שנטל ההוכחה מונח עתה רק על הכתפיים שלו, ולא של אף אחד אחר.
