המחדל של שלטונות ישראל

סוף שבוע מדמם עבר על החברה הפלסטינית עם שלושה נרצחים ביממה אחת, ירי רודף ירי ורצח רודף רצח. התפרצות האלימות, הפשיעה והנשק הלא חוקי הפכו למילים נרדפות של החברה הפלסטינית, כשבהתאם לנתונים, 76 בני אדם נרצחו מתחילת השנה.

לא מעט מילים והצהרות נזרקו לאוויר בשנים האחרונות על ידי בעלי תפקיד ופוליטיקאים מכל קצות הקשת בישראל, אבל אין שום דעיכה ומספר הקורבנות רק עולה משנה לשנה כשהמשטרה של ישראל עומדת חסרת אונים וחלשה מול גל האלימות המשתולל על בסיס יומיומי ביישובים הפלסטיניים שהפכו מזמן למערב פרוע.

צריך לקרוא לילד בשמו ולהגיד באופן הכי מפורש – לו היה מדובר בקורבנות יהודים - מזמן היו עוקרים את גל האלימות מהשורש. איך יודעים? ראשית, ההיסטוריה מוכיחה שישראל יצאה בתחילת שנות האלפיים למבצע למיגור הפשיעה בחברה היהודית, והוא אכן הניב תוצאות. שנית, רק במאי האחרון, ועל רקע האירועים שהתפתחו ביישובים המעורבים, התעוררו פתאום ויצאו לא מעט בעלי תפקידים וכל מיני "לשעברים" נגד הנשק בחברה הפלסטינית. פתאום, ברגע שהנשק הופנה נגד יהודים, הדבר הפריע להם. מה שרק מוכיח את האמרה השגורה בפיו של כל אזרח פלסטיני: "כל עוד מדובר בפלסטינים היורים בפלסטינים - זה לא מזיז לאף אחד".

אחת הבעיות בניתוח האלימות והפשיעה בחברה הפלסטינית היא שמסתכלים על כל המקרים כמקשה אחת. האלימות בחברה הפלסטינית לא מתחילה ונגמרת במקרי רצח אלא בזה שהחיים הפכו לסיוט מתמשך. רק בשבוע שעבר היה ניסיון שוד מזוין בחתונה בטייבה כשכמה רעולי פנים ניסו לגנוב את כספת אולם האירועים. ירי לעבר בתים, בתי עסק וכלי רכב במהלך הלילה במטרה להרתיע ולהפחיד כבר הפכו לדבר שבשגרה, שלא לדבר על העובדה שהוויכוח הכי מטופש ביישוב או עקיפה בכביש עלולים להתפתח לאלימות, בין אם לירי לעבר רכוש או בירי על מנת לרצוח כדי להציל את האגו והכבוד העצמי שנפגעו לכאורה.

וזו בדיוק הפּוּאֶנְטָה שצריך להדגיש: לא כל האלימות בחברה הפלסטינית היא פשע מאורגן. את הבעיה אפשר לפתור דרך חינוך והספקת פתרונות הולמים לבעיות שסובלת ממנה החברה הפלסטינית – דיור, תעסוקה, צעירים חסרי מעש, ועוד.

ולמרות המצב העגום הזה, יש להדגיש כי 97.5% מהאזרחים הפלסטינים הם אזרחים נורמטיביים הסולדים מאלימות ורק 2.5% עוסקים באלימות והם האחראים להכתמת שמם של השאר. לכן, אין מקום לשיח המכליל מצד כל מיני גורמים בחברה היהודית על בעיה תרבותית בחברה הפלסטינית, ואין לצפות מאחמד או ממוסא לסכן את חייהם ולאסוף את הנשק הלא חוקי, בדיוק כפי שאבי ומשה לא קיימו את תפקיד רשויות אכיפת החוק ואספו את הנשק בנתניה ובנהריה בזמנו.

יש לבוא בטענות למי שהחליט להחליש את המשטרה במשך שנים, התעלם מהבעיה וגידל את המפלצת שנקראת אלימות בחברה הפלסטינית.