השתוללות, התנכלות ואלימות

אהוד ברק אמנם ניצח באופן מוחץ את בנימין נתניהו בבחירה הישירה לראשות הממשלה ב-1999, אולם מאחר שנערכה הצבעה נפרדת לכנסת, שבה קיבלה מפלגתו 26 מנדטים בלבד, הוא נאלץ להקים קואליציה בהרכב כמעט בלתי אפשרי: "ישראל אחת" (שכללה את "גשר" של דוד לוי), ש"ס, מפלגת המרכז, המפד"ל, ישראל בעלייה וגם מרצ, שקיבלה אז 10 מנדטים. האחרונה הבטיחה שלא תשב עם ש"ס, אבל הצורך להחליף את נתניהו טיהר – גם אז - את מה שהיה לשיטתה שרץ אידיאולוגי.

יו"ר מרצ דאז יוסי שריד מונה לשר החינוך ומְשׁוּלָּם נָהָרִי מש"ס כיהן כסגנו. הזוג הפוליטי המוזר הזה הסתכסך במהרה על רקע כספים שהוקצו מחוץ לתקציב למערכת החינוך של ש"ס, ושריד הכריז על פרישת מרצ מהקואליציה. לא הועילו גם הפצרות של ראשי עיירות פיתוח שיישאר בתפקידו בשל תרומתו למערכת החינוך בפריפריה. עיקרון זה עיקרון, סבר שריד, גם אם מדובר בפגיעה בממשלה שבראשה עמד איש מפלגת העבודה.

עזיבת מרצ היוותה שלב חשוב בהתפוררות הקואליציה והליכה לבחירות חדשות, שהובילו לניצחון הליכוד בראשות אריאל שרון. בבחירות 2003 התרסקה מרצ לשישה מנדטים. שריד לקח על עצמו את האחריות למפלה, ויתר על תפקיד היו"ר ובהמשך עזב את החיים הפוליטיים.

לאחר 20 שנות אופוזיציה מצאה עצמה מרצ שוב בקואליציה וחבריה יושבים סביב שולחן הממשלה. יו"ר המפלגה ניצן הורוביץ מונה לשר הבריאות כשהוא מתמודד עם הגל הרביעי והקשה של הקורונה ונגיף הדלתא. לפי סקר של חדשות 12 השיבו 46% מהנשאלים כי תפקודו טוב. 42% סברו שתפקודו רע. לשרים מרב מיכאלי, יפעת שאשא ביטון, אביגדור ליברמן ואיילת שקד היה נתון שלילי של תמיכה בסקר הזה.

לא כולם במרצ מרוצים מן הישיבה בממשלה. יו"ר הסיעה ח"כ מיכל רוזין אמרה בישיבה פנימית: "אנחנו רואים התקדמות בבנייה ב-E1 של משרד הבינוי והשיכון. בני גנץ עוצר ופועל נגד כפר פלסטיני ואנחנו רואים את אלימות המתנחלים משתוללת. יש אווירה שהכול משתולל עוד יותר ממה שהיה בממשלת נתניהו ואנחנו חלק מהממשלה הזאת".

הממשלה מנופחת, לא קוֹלֶגְיָאלִית ובעיקר הכיבוש נמשך. לא רק זה, אלא גם נקודות התנחלות מבודדות, בלתי חוקיות, טרם הורדו והתנכלות מתנחלים לפלסטינים נמשכת. יש גבול לכל תעלול. נכון, למרצ יש רק שישה מנדטים, אבל אלה מספיקים כדי להפילה וללכת לבחירות.

ומה יקרה אז? לפי הסקר האחרון יש לליכוד 34 מנדטים, לעומת 30 שקיבל בבחירות האחרונות. צריך לזכור שנתניהו לא הקים ממשלה אחרי בחירות מרץ האחרון מאחר שהיו חסרים לו שני מנדטים בלבד. נכון, מפת הגושים לכאורה עדיין לא השתנתה, אבל מי במרכז-שמאל מוכן לקחת סיכונים? על מה נאבקו מפגיני בלפור במשך חודשים כה רבים? בלי קשר לעמדתם לגבי סיום הכיבוש, הנושא המיידי שהציק להם הוא סיום ניסיון ההשתלטות של נתניהו על מערכות אכיפת החוק.

"ממשלת השינוי" הפסיקה באחת את המהלך הזה, מינתה פרקליט מדינה ומתחילה עכשיו לטפל בשיקום המשטרה שעוקרה תחת אמיר אוחנה. הנושא המדיני והכיבוש יכולים להמתין בינתיים. בעוד כשנתיים צפוי יאיר לפיד להתייצב על פודיום עם והמנחה שיכריז: "אדוני ראש הממשלה, בבקשה". זה יכול להיות מנוף אלקטורלי להרחיב את מחנהו ולהשיג מנדטים נוספים. אולי גם תיווצר האפשרות להקים ממשלת מרכז-שמאל מלא-מלא שתהיה נכונה לקדם מו"מ מדיני בהתאם להצהרות של לפיד וגנץ.