סחרורי התקציב

סוף סוף אושר התקציב של ישראל לשנת 2021, ואחר כן צפוי לאשר גם התקציב לשנת 2022. יותר משלוש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהועבר תקציב, במרץ 2018, וזה כבר ממש לא מובן מאליו. תקציב הוא כלי עבודה חשוב בידי הממשלה ובידי השרים הממונים על המשרדים השונים. ללא תקציב מאושר ידיהם כבולות ועליהם לפעול לפי 1/12 מהתקציב הקודם.

סוף סוף אושר התקציב של ישראל לשנת 2021, ואחר כן צפוי לאשר גם התקציב לשנת 2022. יותר משלוש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהועבר תקציב, במרץ 2018, וזה כבר ממש לא מובן מאליו. תקציב הוא כלי עבודה חשוב בידי הממשלה ובידי השרים הממונים על המשרדים השונים. ללא תקציב מאושר ידיהם כבולות ועליהם לפעול לפי 1/12 מהתקציב הקודם.

כבר נשאה השאלה על ידי תומכי בנימין נתניהו, כאלה שאין להם מושג וחצי מושג בניהול משרד ממשלתי, מה הבעיה בזה. עובדה שהממשלה התנהלה, הם מטיחים. התשובה החד-משמעית היא שבהיעדר תקציב אין אפשרות לקבל תוספות ולהניע תקציבים לצרכים חשובים, לפי סדרי עדיפויות שנקבעים בידי הממשלה ובידי השרה או השר. ובהיעדר יכולת להתניע שינויים ורפורמות, לא רק שלא ניתן היה להתקדם אלא צועדים בצעדי ענק לאחור.

אפשר לתת רק דוגמה אחת, ויש רבות כמוה. ב-2017 קיבלה ממשלת נתניהו, עוד לפני סחרורי הבחירות, בשעה שכיהנה בשקט ובנחת, החלטה חשובה ביותר: לתקצב את התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה בסכום כולל של 250 מיליון שקל לחמש שנים. אלא שהחלטת הממשלה לא יושמה. אביב הגיע, תקציב נוסף בא, ותקצוב לתוכנית – אין.

ובינתיים הגיע מחול השדים של ארבעה סבבי בחירות. נתניהו, שלא רצה לקיים את הסכם הרוטציה שלו עם בני גנץ, נמנע מלהעביר תקציב. משום כך למשרד הרווחה, האמון על ביצוע התוכנית, לא הייתה דרך ליישמה.

אין תקציב – אין ביצוע. גם אם מדובר בנושא שאינו שנוי במחלוקת, והכל מסכימים שהוא חשוב. כעת, בתקציב שהכנסת הצביעה עליו, יש מימון לשנתיים הראשונות של התוכנית, 2021 ו-2022, שהיא רב-זרועית וחמש-שנתית.

חוק התקציב, ולצידו חוק ההסדרים, כוללים שורה של רפורמות ושינויים שנתניהו של ראשית שנות האלפיים, בתפקידו כשר אוצר, היה מתגאה בהם. אפשר להניח שגם הוא היה מניח אותם על שולחן הכנסת.

כיום, מעמדת מנהיג האופוזיציה, נתניהו וחברי הכנסת הצועקים-לא-חשוב-על-מה ימצאו כל מילה וכל משפט כדי לגדף את התקציב שמוגש, כמו גם את השינויים המוצעים. הם הוסיפו שם גנאי כלשהו, והרגישו כל כך גיבורים. כך ראוי למי שרוצים לשאת חן בעיני המנהיג. לקלל, לטנף, לצאת נגד, להתקרב תוך כדי איום למכוניתה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן ולקרוא לה "בוגדת", ועוד שלל כינויים שהנייר לא סובל. נתניהו, מהיציע, מעודד בשתיקתו, גם אם לא בדיבורו או במעשיו.