החרדים רוצים יותר רבנים, פחות פוליטיקאים
ביום שלישי נאספו בכיכר הבימה בתל אביב אלפי אנשי ימין להפגנה פוליטית אופוזיציונית סטנדרטית על מה שכינו "זהותה היהודית של ישראל". ההמונים שצעדו לשם הםה גברים ונשים, דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים. כן, היו גם חרדים, אבל מעטים בלבד. ויש סיבה לכך שהחרדים לא באו להפגנה.
רוב החרדים מזדהים עם מטרת ההפגנה ועם עיקר התוכן של הדוברים. גם הם סבורים שממשלת בנט-לפיד פועלת בדורסנות רבה. בין אם בסתר ליבם ובין אם בגלוי, הם תמכו בהפגנה וצידדו בה, אבל לא הלכו אליה.
הסיבה המרכזית לכך היא כי המשמעות של הפגנה עבור הרחוב החרדי היא סגירת הגמרות והיכלי הישיבות לטובת מה שנראה כ"ביטול תורה". הציבור החרדי משנה את סדר יומו התורני אך ורק לטובת דברים שבעולם הדתי הוא מצווה עליהם, למשל לוויה של תלמידי חכמים, אירועים דתיים ומועדים כמובן.
בנוסף, הפגנה חרדית נראית אחרת, מדברת אחרת ומתנהלת אחרת לגמרי. נתחיל בזה שהפגנה חרדית תהיה בהפרדה - יהיו אזורים לגברים ואזורים לנשים. מעבר לנקודה הבסיסית הזו, הפגנה חרדית תתאפיין קודם כל ביותר נאומי רבנים ובפחות בפוליטיקאים. הפגנה חרדית גם תתקיים באזור חרדי או בסמוך לו ולא במרכז תרבותי חילוני-תל-אביבי. הפגנה חרדית תשדר מסרים אחרים גם אם המטרה היא אותה מטרה.
יש כמובן חריגים ויוצאים מן הכלל. עד היום היו שני אירועים מרכזיים שהוציאו מאות אלפי חרדים לרחוב. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1999, אז התערב בג"ץ בכמה נושאים הנוגעים לדת ומדינה וקיבל החלטות שגרמו לציבור החרדי לצאת להפגנת ענק בעיר הקודש. הפעם השנייה הייתה לפני כמעט עשור, כשממשלת נתניהו-בנט-לפיד קידמה את חוק הגיוס, אז יצאו שוב כמיליון חרדים להפגנה בשערי עיר הקודש.
סף הרתיחה שהוציא אותם לרחובות הגיע כשהעבירו החלטות שניסו לפגוע באורח החיים החרדי. לפיכך נראה שהסף הזה קרב גם כעת. הפגנת ענק חרדית אולי לא תתקיים בימים או בשבועות הקרובים, אבל היא כבר לא כל כך רחוקה.
החוק הבעייתי ביותר מבחינה "דתית" שהעבירה הממשלה הנוכחית הוא חוק הכשרות, שעלול להפוך את התחום בישראל לפרוץ יותר ואת הרבנות הראשית לרגולטורית בלבד. כרגע הסכנה שיהודים לא יאכלו כשר מקבלת ביטוי במלחמה פוליטית-משפטית בעיקר. השלב הבא יהיה אזרחי. כך התנהלו הפגנות חרדיות עד כה וכך הן יתנהלו הלאה. הסיבה שחרדים לא הגיעו להפגנה ביום שלישי אינה כי הם לא מסכימים איתה אלא כי הם נוהגים אחרת.