חוק הביזוי

חוק האזרחות", אשר אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, הוא חוק גזעני ואנטי־דמוקרטי, שמבחין בין אזרחים יהודים לאזרחים פלסטינים, ומונע מהפלסטינים זכויות השמורות ליהודים בלבד. החוק אינו מאפשר לאזרחים ואזרחיות פלסטינים בעלי תעודת זהות ישראלית שנישאו לפלסטינים או פלסטיניות תושבי הגדה איחוד משפחות בישראל, משום שהוא מונע מבני הזוג תושבי הגדה לקבל מעמד בישראל מתוקף הנישואים לאזרח ישראלי, כמו במקרה של אזרחים יהודים הנישאים לזרים.

הוראת השעה שנחקקה לראשונה בשנת 2003 עושה זה 19 שנה שימוש שקרי בתירוץ הביטחוני, כדי למנוע את מה שתומכיו הרבים של החוק מכנים "שיבה זוחלת" של פלסטינים לתחומי הקו הירוק. מאז שנחקק לראשונה ועד היום, השיקול הדמוגרפי לא הוזכר בחוק מפורשות. שם הקפידו על סיפור כיסוי ביטחוני.

בנוסח החדש ניכרים פירות תהליך השחרור מבושה שהובילו בשנים האחרונות ראש הממשלה, נפתלי בנט ("מפסיקים להתנצל"), ושרת הפנים, איילת שקד (החתומה על "בושם פשיזם"). כחלק מההבנות עם האופוזיציה שונה נוסח הסעיף העוסק במטרת החוק, והוא רומז שבבסיסו עומדים שיקולים דמוגרפיים.

החוק עבר (ברוב של 45 תומכים, לעומת 15 מתנגדים), אף על פי שרע"ם ומרצ התנגדו לו (חברי העבודה שנעדרו מההצבעה הוכיחו שוב שאידיאולוגית מקומם הטבעי בימין). הוא עבר בזכות שיתוף פעולה של הימנים מהקואליציה ומהאופוזיציה. פעולה פרלמנטרית זו מעמידה בספק את פרויקט השינוי שבנט מתיימר להוביל יחד עם שותפיו במרכז־שמאל ורע"ם. היא חשפה קואליציה יהודית־ימנית המתקיימת מתחת לפני השטח, שיכולה להמשיך ולהוביל חקיקה ימנית אנטי־דמוקרטית, תוך הפיכתה של קואליציית השינוי לפסאדה חיצונית בלבד.

הימין הקיצוני מבין היטב את הפוטנציאל הימני של הממשלה ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', כבר מחלק לה משימות: "עוד הישג חשוב של החוק הזה הוא בהבנה שהשמאל לא יפיל את הממשלה ויהי מה. אם הנציגים שהגיעו מהימין רק ירצו, יש לה יד חופשית לעשייה לאומית. לחברי הימין נגמרו התירוצים: פסקת ההתגברות, אביתר, חומש, ההתיישבות הצעירה, ייהוד הנגב והגליל, תיקון הוראות הפתיחה באש, תיקון מערכת המשפט, קיזוז משכורות מחבלים ועוד מחכים לכם".

חובה על בג"ץ לפסול את החוק הגזעני, המפלה והלא חוקתי הזה. אם ממשלת השינוי היא רק פסאדה המאפשרת את המשך שלטון הימין והעמקתו, על הפלג הלא ימני לחשוב מחדש אם מקומו בממשלה.