המפץ הגדול של סילמן
מצבה הקשה של הקואליציה, שהחמיר דרמטית עם הודעת הפרישה של חברת הכנסת עידית סילמן אתמול (רביעי), מביא לטלטלה בכל סיעות הכנסת.
מצבה הקשה של הקואליציה, שהחמיר דרמטית עם הודעת הפרישה של חברת הכנסת עידית סילמן אתמול (רביעי), מביא לטלטלה בכל סיעות הכנסת. ראשי המפלגות, ללא יוצא מן הכלל, ערכו לאורך היום התייעצויות קדחתניות במטרה לבחון את המשך דרכם ואת התרחישים האפשריים מבחינתם. על השולחן: מערכת בחירות חדשה בקרוב, שהינה האפשרות הריאלית ביותר, אבל גם תרחישים אחרים כמו הקמת ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית.
ללא סילמן, נזכיר, סיעת ימינה מצטמצמת למעשה לחמישה ח"כים בלבד, ולקואליציה יש כעת רק 60 ח"כים. אבל גם לאופוזיציה אין רוב, ושם מקווים לעריקה של ח"כ נוסף מימינה, שיאפשר לכל היותר להקדים את הבחירות. רוב השותפים בממשלת בנט-לפיד לא מעוניינים בבחירות מוקדמות – שיהיו החמישיות בישראל מאז אפריל 2019 – ומקווים לפתור את המשבר בדרך יצירתית, עד חזרתה של הכנסת מפגרת פסח בחודש מאי. יחד עם זאת, יש לכל אחד גם אינטרסים סותרים. על רקע הפצצה הפוליטית שהנחיתה סילמן, השתנתה מפת האינטרסים של שחקני המפתח.
אחת הדמויות המדוברות לאורך היום הייתה יו"ר יש עתיד, ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, האיש שסיפורו בהקשר הנוכחי של האירועים המתגלגלים צפוי להיות טראגי. ללפיד יש את המפלגה הגדולה ביותר בקואליציה, אולם הוא ויתר על ראשות הממשלה תמורת הסכם רוטציה.
העובדה שהכנסת עלולה להתפזר לפני שמימש את "האקזיט הפוליטי" – שאמור היה למצב אותו כראש מחנה גדול, ראש ממשלה ומדינאי משמעותי – היא בשורה רעה מאוד עבורו. בהקשר הזה גם עולה השאלה האם ייקח את הרוטציה לטובת ממשלת מעבר: אם הכנסת מתפזרת בשל מהלך של הימין בממשלה, לפיד יהפוך אוטומטית לראש ממשלת מעבר בתקופת הבחירות. אולם ביש עתיד יש מי שסבור שהדבר יגחיך אותו, וכי עליו לשקול לוותר על "קידום" שכזה.
הדמות השנייה המעניינת ביותר בתקופה הקרובה היא יו"ר כחול לבן בני גנץ. הוא האיש שתחושת חמיצות ליוותה מבחינתו את כל שלבי הקמת הממשלה ותוצאה של בחירות עדיפה מבחינתו – בתנאי שלא הוא הגורם האחראי לפיזור. אם סיעת ימינה תעשה עבורו את העבודה ותפזר את הממשלה לפני שלפיד ייכנס ללשכה החשובה בממשלה, המרוויח הגדול יהיה גנץ – שייפתחו בפניו אפשרויות להרכבים אחרים של ממשלה וגם אפשרות לזכות בהובלת מחנה המרכז במקום לפיד. גנץ ינהל הפעם מאבק על חלק מהמצביעים של לפיד, במטרה לחזור לקדמת הבמה ולהנהגה.
גורם משמעותי נוסף במשחק הפוליטי הוא ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. מרגע הקמת הממשלה פעל נתניהו לקידום מערכת בחירות, מתוך מחשבה שאחרי שהוקמה ממשלה בתמיכת יו"ר רע"מ מנסור עבאס, יבואו לקלפיות מצביעים נוספים שלא הצביעו לליכוד בסיבובים הקודמים. בעבר הלא רחוק הסכים נתניהו להעניק לגנץ את ראשות הממשלה תמורת פרישה מהקואליציה, אולם כעת, משהמבנה הפך רעוע, האופציה של ראשות ממשלה לגנץ נראית פחות סבירה.
כעת מנסה נתניהו לקדם "עריקים" נוספים מהימין, בעיקר מימינה של בנט. בהפגנה אתמול בעיר הקודש, שבה השתתפו אלפי בני אדם שצעקו בין היתר "בנט הביתה!" ו"היידה ביבי!", קרא נתניהו ל"כל מי שנבחר בקולות הימין" לחבור לסילמן, והבטיח כי הוא יתקבל בזרועות פתוחות. אמר נתניהו, בנאום שנשא מאחורי מגן ביטחון.
בסופו של דבר, על אף שמדובר במפץ פוליטי שמערער את אושיות המצב הפוליטי בישראל, אך לאמתו של דבר, לא מדובר בהפתעה או חריגה מהכלל בפוליטקה הישראלית לפחות בשנים האחרונות שידעה ועברה טלטלות מזעזעות ובחירות חוזרות ונשנות וקיפאון מוחלט בגין התנהלותו של הנאשם בפלילים, בנימין נתניהו.
