עוד תבוסה צורבת

ממשלת ישראל צפויה לזקוף לזכותה הישג נדיר; היא הצליחה לאחד את כל 28 החברות באיחוד האירופי סביב החלטה מדינית משותפת.

פסגת שרי החוץ של האיחוד, שתתכנס בבריסל, אמורה להתייצב לימין יוזמת השלום הצרפתית, הכוללת כינוס ועידת שלום בינלאומית בהשתתפות הישראלים והפלסטינים, עד סוף השנה. התנגדותה של ישראל ליוזמה, שגם זכתה לתמיכתן של ארה"ב ורוסיה, ומאמציה לחבל בה, מדגישים את בידודה. הכישלון הזה מצטרף לניסיון לסכל את החלטת האיחוד בדבר סימון מוצרי ההתנחלויות כמו גם את תמיכתן של חברות באיחוד בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם להכין "רשימה שחורה" של חברות הפועלות בהתנחלויות.

בתגובה להודעת גינוי למדיניות ההתנחלויות ולפעולות "תג מחיר", שפירסמו בסוף 2011, הודיע משרד החוץ של ישראל, בראשותו של אביגדור ליברמן, כי בריטניה, צרפת, גרמניה ופורטוגל "הפכו עצמן ללא רלוונטיות". היוזמה הצרפתית־האירופית יצאה לדרך, תוך עקיפתה של ישראל, והפכה אותה ללא רלוונטית למהלך המדיני. היא מהווה הצבעת אי־אמון בהצהרותיו של בנימין נתניהו בדבר רצונו לקדם מו"מ ישיר עם הפלסטינים על פתרון שתי המדינות, וכמיהתו להסדר אזורי ברוח יוזמת השלום הערבית. פקיד ישראלי בכיר אמר בהקשר לניסיון הישראלי לטרפד את היוזמה הצרפתית, כי "במדינות רבות פשוט לא מבינים את העמדה שלנו". אכן, קשה להבין כיצד קידום מפעל ההתנחלויות באזורים מבודדים מתיישב עם קידום פתרון שתי המדינות.

החלטת ממשלת ישראל להעביר להתנחלויות עוד 82 מיליון שקלים מכספי משלם המסים, היא עדות טרייה לכך, שהצהרות השלום של נתניהו אינן אלא מס שפתיים שראש הממשלה משלם לקהילה הבינלאומית. אכן, כפי שנאמר בהחלטת הממשלה: "היישובים הישראליים בגדה המערבית חווים מציאות ביטחונית ייחודית על בסיס יומיומי בשל מיקומם הגיאוגרפי ומרקם החיים באזור". אין הודאה ברורה מזו בעובדת היותן של ההתנחלויות נטל ביטחוני וכלכלי. זו סיבה נוספת לחתור להסדר מדיני, שיאפשר להחזיר לישראל את המתנחלים החיים בלב אוכלוסייה פלסטינית, הנתונה כמעט 50 שנה תחת כיבוש.

אכן, כפי שצוין בהחלטה, להסלמה הביטחונית יש השפעות במגוון תחומי חיים, לרבות פסיכולוגיות וסוציאליות. על כן, יש לברך על כל יוזמה שנועדה לבלום את ההסלמה ולאפשר לתושבי לחייות בשלום.