אגרת "הצילוני" לרוב הדומם

"מניפסט הכישלון" של ראש הממשלה של ישראל נפתלי בנט על האתגרים המתגברים של ישראל חשוב וראוי לעיון. ב"אגרת גלויה לרוב הדומם" מזהיר בנט מהתפרקות ישראל לפעם השלישית ומפנה אצבע מאשימה לאופוזיציה והקיצונים כמו סמוטריץ' ובן גביר וצועק ל"רוב הדומם": "הצילוני".

"מניפסט הכישלון" של ראש הממשלה של ישראל נפתלי בנט על האתגרים המתגברים של ישראל חשוב וראוי לעיון. ב"אגרת גלויה לרוב הדומם" מזהיר בנט מהתפרקות ישראל לפעם השלישית ומפנה אצבע מאשימה לאופוזיציה והקיצונים כמו סמוטריץ' ובן גביר וצועק ל"רוב הדומם": "הצילוני". הוא משבח את עמצו ואת הממשלה שלו ואת מנסור עבאס. הוא מזהיר כי אם "הרוב הדומם" ימשיך בדממה שלו אולי ישראל כולה תתפרק בגלל "פוליטיקת הזהויות" של הקיצונים.

עברו 74 שנים מאז המצאתה של ישראל על האדמות השייכות לפלסטינים. אם בעבר האתגרים של ישראל היו אתגרי חוץ, עכשיו הפכו האתגרים למגוונים יותר כולל פנימיים וחיצוניים. אפילו האתגרים הפנימיים הולכים והופכים יותר. זה מה שמודים בו בכירים ישראלים עצמם.   
אחד האתגרים הגדולים של ישראל בתוך הישות היא הגדלת הפער בין הציבור לשלטון. גורמים ישראלים הזמינו מאות אלפי יהודים מרחבי העולם לישראל ומן האמור שהם יחיו שם בשלווה וביטחון ורווחה אך מה שניתן להם הוא אי יציבות ועד עכשיו אין דבר על הרווחה המובטחת.

הסיבה העיקרית לזה הוא הכיבוש והתוקפנות של ישראל. ישראל לא מסתפקת בשטחים שכבשה ב67 וממשיכה לצרף שטחים נוספים מפלסטין וגם מסוריה. בנוסף לזה, היא משקיעה מאמצים לייהד גם את עיר הקודש. וזה הוביל בהכרח להסלמה עם הפלסטינים. כרמי גילון שהיה ראש שב"כ בשנות 1995 – 1996 אמר לפני כן כי "המשך מדיניות נגד מסגד אל אקצא יוביל לבסוף לחורבן ישראל".

לכן, התוקפנות והכיבוש הובילו יותר מכל לאי ביטחון והגדלת האתגרים הפנימיים של ישראל. המהגרים היהודים שבאו כל אחד ממדינה שונה כשרואים את המצב הביטחוני הגרוע ומאמתים את השקר של הרווחה, מעדיפים לצאת מישראל. היציאה מישראל היא סימן למשבר פנימי ופער בין הציבור והשלטון.

אתגר אחר שבשנים האחרונות התגבר ועדיין לא נפתר הוא הגברת מחלוקות פוליטיות והקמת ממשלה וקבינט שבריריים ביותר בישראל. לפני כן, התקיימו בישראל בתוך שנתיים 4 בחירות לכנסת ולבסוף על סף מערכת בחירות חמישית ביוני שעבר הוקם קבינט לפיד-בנט בשפע מחלוקות. נפתלי בנט מודה עכשיו שהקבניט שלו מחזיק דעות סותרות לאלה שלו. הקבינת עומד על סף קריסה. מצד אחד השותפים בו לא מרוצים מההתנהגות שלו ומצד אחר היריבים באופוזיציה עובדים קשה כדי להפיל את הממשלה.

במילים אחרות אפילו בתוך הפוליטיקאים הישראלים לא חושבים על האינטרסים "הלאומיים". לכן נפתלי בנט התייחס לבעיות הקשות ושתיקת הקבינט בשטחים הכבושים בשנים שעברו ואמר כי ישראל עומדת ברגע הקשה ביותר בתולדות שלה.

יש אתגר אחר במדיניות החוץ של ישראל. למרות הנירמול עם חלק ממדינות ערביות לא רק שהמתח עם הפלסטינים לא הופחת אלא ההתקוממות הפלסטינים התחלחלה לתוך ישראל בתוך השטחים שבו גרים פלסטינים. המבצעים הבודדים של הפלסטינים שבאו מהגדה המערבית ושטחים מתוך ישראל מציגים את הפרצוף החדש של ההתקוממות הפלסטינית לישראל.

לאור כל התנאים הקשים והאתגרים האלה בתחום כלכלי וחברתי, נפתלי בנט הזהיר על עתיד ישראל ואישר את מה שאמר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו שאמר: "עוד קצת ומנגנון ההשמדה העצמית יופעל - השנאה ההדדית".