האפרטהייד הגרעיני של המערב כלפי איראן
ההתנהגות הכפולה של המסודות הבינלאומיים במערב בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן וישראל מציג סוג חדש של אפרטהייד: אפרטהייד גרעיני.
ההתנהגות הכפולה של המסודות הבינלאומיים במערב בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן וישראל מציג סוג חדש של אפרטהייד: אפרטהייד גרעיני.
למרות הלחצים על איראן בנושא התוכנית הגרעינית שלה, יש נקודה חיובית בזה והיא כבר הפכה לקריטריון וחושפת את מהות הפעולה של עצם הסבא"א ומדינות המערב עצמן.
איראן היא היוזמת של פיזור מערב אסיה מנשק גרעיני והיא חבר באמנת NPT למניעת ייצור והפצת נשק גרעיני וקיימה שיתוף פעולה הגדול ביותר עם הסבא"א, לפעמים כדי להציג את הכוונה הטובה שלה עשתה יותר מהתחייבויותיה, אך בתקשורת המעמרית עוצמים עין על כל אלה ומתמקדים על הפחתת שיתוף הפעולה האחרונה עם הסבא"א ומנסים לייצר דמות של שחקנית מפירת החוקים מאיראן.
לעומת זאת, מדיניות הגרעין של ישראל מתבססת בעיקר על עמימות והסתרה, כאשר היא לא חתומה על אמנת NPT ולא מאפשרת לפקחי הסבא"א לבקר במתקניה הגרעיניים. אך אף אחד מהמקרים האלה לא מוצא מקום בהבהרות של גורמי האו"ם וגרומים מערביים ואפליו בתקשורת של מדינות המערב. להפך, נוצרה תמונה כאילו היא קיימה על ההתחייבויות שלב בתחום הגרעין ועכשיו מרשה לעצמה לפקח על פעילות של מדינות אחרות ולשמש כזרוע של הסבא"א בפיקוח על תוכנית הגרעין שלהן.
למעשה המוסדות הבינלאומיים מעודדים את מדיניות העמימות של ישראל ומנהלים מדיניות אפרטהייד גרעיני כלפי איראן. זאת ועוד, אם הפעילו את אותה המדיניות כלפי איראן גם על ישראל מההתחלה, עכשיו לא היתה כל אי היציבות באזור. דבר שהשפיע גם על אזורים אחרים.
אם תוכנית הגרעין של ישראל היתה אזרחית לא היה צריך להסתיר אותה ולנהל מדיניות עמימות כלפיה. עצם העמימות היא ראיה ברורה לכן שהתוכית נושא אופי צבאי שגם במקרה הזה זה לא מהווה אמצעי הגנה אלא הפכה לאמצעי איום ותקיפה. בלי ספק אחת הסיבות להתחמקות של ישראל מההחלטות של האו"ם בתחום השאלה הפלסטינית היא היכולת הגרעינית שלא מתממש לולא תמיכת מדינות המערב.
לכן יש מדיניות אפרטהייד גרעיני שמופעל מצד המוסדות הבינלאומיים נגד איראן ומופעל מדיניות פטור כלפי ישראל. אחת ההשלכות של הפטור הזה היא הארכת השאלה הפלסטינית וכישלון כל ההצעות אפילו הצעות של מדינות המערב עצמן לפתור את השאלה. ולזה יהיו השלכות משיניות שיפגעו גם במערב עצמו.
