משוואה מסובכת תוך שדה מוקשים
הרבה מאוד חזיתות עם פוטנציאל לעימותים נפיצים צפויה הקדנציה הקרובה לייצר. למרות חוט אידיאולוגי ברור שמקשר בין כל המרכבים בקואליציה המתגבשת, פערים לא חסרים. למשל משרד הדתות, שכבר מכניס לדריכות גדולה את הציונות הדתית מול ש״ס; משרד המלחמה שסביבו ירשמו כל מיני עימותים וחילוקי דעות סביב מדיניות; ואפילו ביטחון הפנים וחקיקה שנויה במחלוקת שעוד צפויה להגיע. יחד עם זאת, נדמה שהאירוע הגדול הוא אחד - משרד המשפטים.
הקדנציה העתידית תימדד בקרב תומכי הקואליציה ומתנגדיה סביב הסיפור המתגלגל שקשור למערכת המשפט. בכירים בליכוד ואישים נוספים שמשוחחים עם נתניהו מודים שלא הצליחו להבין ממנו בשלב זה עד כמה רחוק ועמוק הוא מתכוון ללכת עם השינויים. יש הטוענים שהוא בעצמו עוד לא החליט, ומבקש לחשב את צעדיו בקפידה בשדה המוקשים הזה. בינתיים, עד שיחליט, ערבוב שלם של משתנים יוצר משוואה מסובכת.
על הקווים מתחממים שותפיו הלהוטים של נתניהו, שאותם הוא מבין שעליו למתן כרגע - גם מעשית אבל גם למראית עין. משפטו מתנהל בימים אלה ועשוי להיות מושפע משינויים שיוביל, ויש גם את עוצמת הרעש שצפויה אם יחליט ללכת לעבר המהלכים המצופים ממנו.
מתנגדיו של נתניהו משוכנעים שמטרתו אחת: ביטול משפטו בדרך מתוחכמת שעדיין לא ברור מה היא. בבחירות הקודמות קראו לזה "מזימת אפריל", עכשיו זה "סיוט נובמבר". נתניהו ושותפיו ממהרים לחדד בכל ראיון כי יוזמות שקשורות למשפטו לא יעלו לסדר היום, אך המציאות כבר הוכיחה שהצהרות לחוד ויעדים לחוד.
נכון לרגע זה, נתניהו מבקש בשיחות הבודדות שהוא מקיים עם שותפיו לצנן את האווירה. בעוד הם שועטים קדימה, רוצים הסכמים ברורים שמעגנים את השינויים, הוא דווקא בולם ומבקש באמתלה של לוח זמנים צפוף "הסכמים רזים" שכוללים רק את חלוקת התפקידים ללא מהות ורפורמות. אחר כך, אלוהים גדול. המסר הזה שעובר מנתניהו בראשית השיחות מטריד מאוד את מי ששמו להם למטרה שלא לוותר הפעם.
ואלו לא רק השותפים. נתניהו עצמו, שחרך והעיר את השטח, דיבר במשך שלוש שנים על התיקים התפורים, על הצורך לחקור את החוקרים, על פסקת התגברות ועל מערכת משפט חולה. אחריו התנפלו על המסר גם אנשי האגף הניצי בליכוד ושכנעו עד כמה הצורך בשינוי דחוף ונחוץ. ואז, באופן פלאי, הציבור השתכנע.
הדבר היחיד שיכול להרוס את נתניהו בליכוד", אמר באחרונה איש ליכוד בכיר, "זה לא אם יפסיד בחירות, יפיל ממשלה, לא יעביר תקציב. הדבר היחיד שיכול להרוס אותו מבפנים זה אם לא יממש את מה שהבטיח בנוגע למערכת המשפט". הגולם קם על יוצרו. תסבוכת שלמה.
התנועה האיטית בכיוון והניסיון שלא להתחייב לשום דבר שנוגע לנושא כרגע, תגיע במוקדם או במאוחר לכדי פיצוץ. היום אין את כחלון, את לבני, את ברק, את גנץ ואחרים שאפשר להאשים. השטח פנוי, הציבור הימני משוכנע. רק נראה שנתניהו עוד לא ממש שם.
למרות חוסר הוודאות, מה שכן אפשר להעריך הוא שכבר בקרוב נראה במשרד המשפטים את אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו. מישהו מאנשי אמונו שגם נושא את הדגל. יריב לוין או אמיר אוחנה. למה דווקא הם? כדי שלא יופתע בפסיק ממה שיתחולל במשרד הזה בגלל להיטות ורצון לבלוט, וגם, או שאולי בעיקר - כדי שיוכל לשלוט בגובה הלהבות.
