חפירות ללמוד על הפלישתים מהפלישתים עצמם

בית קברות פלישתי ראשון מסוגו בעולם נחשף (בתל־אשקלון) בחפירות שהתבצעו במשך שנתיים תחת מעטה חשאיות, מחשש מהתערבות גורמים חרדים.

באתר נחפרו שרידים, השייכים לכ­200 בני אדם. זו הפעם הראשונה בעולם שנחפר בית קברות השייך לתרבות הפלישתית. החוקרים חשפו מאפייני קבורה ייחודיים, הכוללים כלי קרמיקה, תכשיטים, נשק ועוד. כך לפי העתון הארץ שציין כי חקר השלדים נמצא בתחילתו ובהמשך ניתן יהיה ללמוד רבות על מאפייני האוכלוסייה. העתון הוסיף כי במוזיאון רוקפלר בעיר הקודש תפתח תערוכה שתוקדש לשלושים שנות חפירה (בתל־אשקלון) שם נחשפו לאורך השנים ממצאים ושרידי מבנים, מתקופת הברונזה (מלפני כ- 4500 שנים) לתקופה הצלבנית (לפני כ-1000שנים). גולת הכותרת של התערוכה, היא התקופה הפלישתית, בין המאות 11 לשמינית לפני הספירה. במקביל להתבססות הממלכה הישראלית בעיר הקודש וסביבתה, שגשגו חמשת ערי הפלישתים, שאשקלון היא אחת החשובות בהן, בחוף ובשפלה.

ההערכות היו שהקבורה הפלישתית דומה לזו הכנענית, וכוללת קבורה במערות ושימוש בקבורה משנית, במסגרתה מועברת הגופה לאחר כשנה לקבר חדש. אולם בית הקברות שנחפר באשקלון מחייב חשיבה מחדש. "היו הרבה ספקולציות, על סמך מה שראינו במקומות אחרים, עכשיו צריך להעריך מחדש את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים", אמר ראש משלחת החפירות, פרופ' דניאל מסתר מוויטון קולג' באילינוי. "בית הקברות מאפשר לנו ללמוד על הפלישתים מהם עצמם ולא מהאויבים שלהם".

עד היום נחפרו כ­200 שלדים וחלקי שלדים, מחציתם נשים ומחציתם גברים. חלק קטן מהנקברים היו ילדים ואפילו תינוקות בני יומם. המתים נקברו בקבורה פשוטה יחסית, רובם ללא חפצים אישיים.

עם זאת, חלק מהשלדים של הנשים התגלו עם תכשיטים עליהם וחלק משלדי הגברים התגלו עם כלי נשק. אחד הנקברים, קרוב לוודאי לוחם, נקבר עם אשפת חצים ולידו נמצאו ראשי חץ רבים. עם זאת, המאפיין הבולט ביותר של הקבורה הוא ערכה בעלת משמעות סמלית כלשהי שכללה שני קנקנים, קערה ופכית (כד קטן) כולם עשויים מקרמיקה. הערכה הונחה בסמוך לגופה. החוקרים משוכנעים כי הקנקנים היו מלאים בנוזל כלשהו: מים, יין או שמן. רוב הנקברים התגלו כשראשיהם פונים למערב, לכיוון הים, ורגליהם למזרח. בניגוד לרוב הנקברים, הילדים נקברו כשפניהם כלפי הקרקע. חלק קטן מהנקברים הובאו לקבורה בתוך מיכל, לאחר שריפת הגופה.

החפירה נערכה בדיונות שליד הגן הלאומי אשקלון, תחת יריעות מחשש לחשיפת העצמות לשמש, שעלולה לייבש אותן ולגרום להתפוררותן. כאמור, לחפירה התלווה גם החשש שגורמים חרדים ינסו להתנכל לחפירה בטענה שאלו קברי יהודים. "חשבו שזה חכם להיות שקטים, לא רצינו לפגוע באף אחד." אומר פרופ' דניאל מסתר מוויטון קולג' באילינוי. חקירת השלדים נמצאת רק בתחילתה. בהמשך מתוכננות שורה של בדיקות שיוכלו לשפוך אור על התזונה, מצבם הבריאותי, אורח החיים ואפילו המוצא של הפלישתים. "כשאתה מוצא טבעת בחפירה, אתה לא יודע בוודאות איזה שימוש עשו בה", מסכם אסתר. "כשאתה מוצא אותה בקבר אתה יודע בוודאות על איזה אצבע ענדו את הטבעת. זה הקשר האישי ביותר לבני האדם שחיו שם. פעם ראשונה שאפשר לספר את הסיפור של הפלישתים מהפלישתים עצמם. זה מחזיר אותם לחיים - דרך המוות שלהם". אומר מסתר ראש משלחת החפירות יחד עם פרופ' לורנס סטייגר מהרווארד.