הפיתיון של נתניהו והסלפי של בן גביר
נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה ב-2009, בעת שברק אובמה כיהן כנשיא ארה"ב. אובמה נשא נאום באוניברסיטת קהיר שבו קרא לכינון שלום בין ישראל לפלסטינים באמצעות פתרון שתי המדינות. הפנייה עוררה התלהבות בישראל ונתניהו ענה בנאום באוניברסיטת בר אילן: "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד 'היהודית'". אביו, פרופ' בן ציון נתניהו, הסביר בריאיון לעמית סגל: "הוא תומך בתנאים כאלה שהערבים לעולם לא יקבלו. זה מה שאני שמעתי ממנו, לא מעצמי. הוא הציע את התנאים... הם לעולם לא יקבלו אפילו אח
ובכן זהו התרגיל: ברגע שנתניהו נקלע למצוקה בדעת הקהל הוא מיד משליך לאנשי המרכז הפוליטי את הפיתיון של הסכם מדיני, בהנחה שריר ייזל משפתותיהם והם ישכחו מיד את כל גזרותיו האחרות. בימים אלה של מצוקה תדמיתית קשה בעקבות ההסכמים הקואליציוניים הבעייתיים ו"המהפכה החוקתית" שמוציאים המונים לרחובות, נתניהו היה שוב איש בשורה. בריאיון לפודקאסט של אתר חדשות יהודי-אמריקני אמר שהוא מקווה להביא לשלום רשמי ומלא עם סעודיה. לדבריו, "כבר יש דברים שקורים".
מה הם הדברים שקורים? מג'די חלבי, ישראלי דרוזי, פרשן של האתר Elaph הלונדוני לנושאי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, כתב בעקבות הצהרתו של נתניהו: "כדי לעשות זאת עליו לכבד את מה שהסעודים דורשים כדי לעשות שלום עם ישראל, כפי שפורט ביוזמת השלום הערבית שהוצגה בפסגת הליגה הערבית ב-2002 בביירות. סעודיה טענה בעקביות ששלום עם ישראל יכול להיות מושג רק לאחר שהפלסטינים והישראלים יגיעו לפתרון שתי מדינות הכולל חילופי שטחים".
נתניהו הקים בינתיים את הקואליציה המושלמת לקרע עם העולם הערבי, עם הסכמות להרחבת ההתיישבות היהודית בגדה המערבית, מינוי של בצלאל סמוטריץ' כאחראי על המינהל האזרחי בשטחים הכבושים ושל הקיצוני איתמר בן-גביר כמי שמופקד על מג"ב שם. ההגעה של בן-גביר למתחם אל אקצא גרמה לאיחוד האמירויות לדחות את ביקורו המתוכנן של נתניהו ולפנות למועצת הביטחון לקיים דיון בנושא זה. גם מדינות החתומות על הסכמי שלום כמו מצרים וירדן גינו את הפגיעה באל-אקצא. ערב הסעודית כינתה את פעולתו של בן-גביר "פעולה פרובוקטיבית".
אלה הם בוודאי נימוקים מצוינים מדוע הסעודים ישושו דווקא עכשיו לחתום על הסכם שלום עם ישראל. הנה או-טו-טו יתקיים הטקס בנתב"ג לקבלת המלך סלמאן ונסיכיו. לצלילי תזמורת צבא ישראל המנגנת את התקווה יצעדו בני משפחת המלוכה על השטיח האדום וילחצו את ידיהם של נתניהו, סמוטריץ' ובן-גביר.
מו"מ עם סעודיה היה עבור נתניהו לא רק יעד לשיפור מצב ישראל האסטרטגי בעולם הערבי, אלא גם מנוף לשיפור תדמיתו בקרב ציבור גדול שרואה בו כמי שעומד להחריב את הדמוקרטיה. בחודשים הקרובים תכנן נתניהו לפמפם לציבור את "השלום הסעודי", שגם אם לא יתממש בסופו של דבר, הוא היה משיג לו שלום מבית עם דעת הקהל של המרכז-שמאל.
והנה הגיע בן-גביר, שכדי להשיג סלפי חפוז במתחם אל אקצא הרס לו את הקמפיין. מי יקנה מנתניהו שוב את תרגיל ההונאה של 1996 ו-2009? אולי מי שמוכן לקנות מסוחר רכב מכונית משומשת יד שנייה בפעם השלישית.