הטרלול והכאוס של נתניהו – לוין
כמה שעות לפני שפרסמה היועצת המשפטית לממשלה הישראלית גלי בהרב-מיארה את חוות הדעת שלה ביחס להצעת החוק של יריב לוין, שר המשפטים של נתנהיו, שנועדה לשנות את המערכת המשפטית, פורסם מכתבה לבנימין נתניהו שנועד להזהירו מפני כל עיסוק במישרין או בעקיפין ב"רפורמה" המשפטית בשל משפטו המתנהל.
כמה שעות לפני שפרסמה היועצת המשפטית לממשלה הישראלית גלי בהרב-מיארה את חוות הדעת שלה ביחס להצעת החוק של יריב לוין, שר המשפטים של נתנהיו, שנועדה לשנות את המערכת המשפטית, פורסם מכתבה לבנימין נתניהו שנועד להזהירו מפני כל עיסוק במישרין או בעקיפין ב"רפורמה" המשפטית בשל משפטו המתנהל. כמה שעות לאחר מכן, במקביל לחוות דעת נוספת של בהרב-מיארה על השינוי המשפטי, פרסם נתניהו את תשובתו לבג"ץ, לפיה הוא לא מקבל את אזהרתה של היועצת. אלו פניו של הכאוס המשפטי-משטרי כיום, והכאוס רק בתחילת הדרך.
אחת הבעיות הקשות הניצבות בפני המערכת המשפטית במאבקה נגד השינוי המשטרי היא שמושגים כמו "פסקת התגברות" , "עילת הסבירות", "איזונים ובלמים" ודומיהם, ניגפים מיד אל מול מושגים קליטים ונהירים שמשמיעים הפוליטיקאים המובילים את השינוי: "שלטון הרוב", "משילות", ו"החזרת הכוח לציבור". ככלות הכול, מי לא רוצה שלטון רוב או משילות של הממשלה?
חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, המפרקת אחת לאחת את הצעותיו של יריב לוין הנתמכות על ידי נתניהו והקואליציה – דתיים, חרדים וימנים – כתובה בלשון מובנת ופשוטה, יחסית לטקסט משפטי. היא נועדה לחדור לתודעתם ונשמתם של האזרחים, להגן על בית המשפט העליון, ולשמר את ההישגים של האדם והאזרח.
במשך ארבעה שבועות עסקה היועצת, עם משניה ועוזריה, בניתוח ופילוח רכיבי תוכנית נתניהו-לוין כדי להציג לציבור ולחברי הכנסת את השגותיה, ובעיקר את זעקת המערכת המשפטית מהמתקרב. חוות הדעת כתובה בטון מעודן לא מתלהם, אך היא נוקבת מאוד ולעומתית לשאיפות הקואליציה. בעיני בהרב-מיארה, אם רכיבי התוכנית יתגשמו - ישראל תתעורר לחלום בלהות שבו ישרור "שלטון רוב" בלי מעצורים, בלי בלמים, בלי איזונים ובעיקר בלי זכויות אזרח - כל אזרח, כולל אלה העומלים היום על השינוי.
בחוות הדעת שלה משייטת מיארה בין עימות קונקרטי עם הצעת השר לשינוי המשטרי המכונה על ידו "הרפורמה המשפטית", לבין טיעוניה שמדובר בשינוי משטרי יסודי. היא מלהטטת בין מסקנות שמשמעותן משרה אימים, לבין הסברים פשוטים על משמעות כל שינוי. המסקנה שלה קובעת: פני ישראל יהיו אחרים אם השינויים יעברו.
שחיקה בזכויות האזרח, פוליטיזציה של הדרג המינהלי של הממשלה, פגיעה בכלכלה וביחסיה הבינלאומיים של ישראל הם חלק ממה שמונה בהרב-מיארה. כל זה, באמצעות חקיקה של הכנסת שתתקבל ברוב מרשים. ואילו הציבור, רק יתחיל להבין שכייסו אותו בלי שהרגיש.
החששות מתעצמים כאשר אין פריצת דרך ממשית עדיין, למגעים ישירים בין יריב לוין לבין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. היא מסרבת להתחיל במו"מ לפני הפסקה של הליך החקיקה המצוי היום בהכנה לקריאה ראשונה. לוין, מנגד, שועט קדימה. לעומתה, הכוח נמצא בידיו – והוא יכול להעביר את השינויים בהליכה. ההערכה במערכת המשפטית היא שלו אהרן ברק היה בנעליה של חיות, הוא היה מוכיח פרגמטיות ומתחיל את ההידברות, מה שלא יהיה, מתוך אמונה שהמו"מ יוביל לאן שהוא. בטח לא משחק סכום אפס.
את סכום האפס, מתארת בהרב-מיארה שקובעת כי כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת, ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק והשמירה על המינהל התקין.
אף שלוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, הממוענים של חוות הדעת, כבר הצהירו שימשיכו בחקיקה ויהי מה - מפצירה בהם מיארה שלא להיחפז ולערוך דיון ציבורי רב היקף.
בהרב-מיארה גם הזכירה את ההשלכות הבינלאומיות של השינוי על התמודדות ישראל עם המערכת המשפטית הבינלאומית – דבר שעשו גם קודמיה במכתב שפרסמו.
אחרי אזהרות הכלכלנים, והמכתבים הרבים, בהרב-מיארה הזהירה גם מפני פגיעה בכלכלה, שמושפעת מהמערכת המשפטית ומאיתנותם של המוסדות המשפטיים.
