העסקנות של הרצוג

אם היו למישהו תהיות ותמיהות בדבר התנהלותו החיוורת של יצחק הרצוג בכל הקשור לנכונותו להתפשר על החרבת בתי המשפט בישראל, באה התגובה החלבית על הפוגרום שביצעו מחבלים יהודים בפלסטינים חפים מפשע בחווארה, וחידדה את התמונה.

הוא גינה (בתוקף!) את "נטילת החוק לידיים" (לרגע היה אפשר להתבלבל ולחשוב שיש בספר החוקים חוק לביצוע פוגרום המוני בחפים מפשע), ועיקר העיקרים, מה שמסתמן כעניין היקר ביותר לליבו, "להשיב את הסדר על כנו לאלתר".

רק אחרי שעות רבות, כשחטף על הראש כראוי (בין היתר הוצע לו להביא למתווה פשרה שרק חצי חווארה תישרף), הוציא משהו מעט נחרץ יותר.

שתי סיבות אפשריות להתנהלותו של הרצוג בכל הקשור לסכנה הגדולה ביותר שריחפה אי פעם על המפעל הציוני. האחת, בקיצור, כי הרצוג הוא פשוט בוז'י. קצת פחות בקצרה: האיש הוא עסקן בכיר. כזה שתמיד ובכל מצב שש להצטרף לממשלות נתניהו. כזה שנלחץ מהכרעות הרות גורל, שיעדיף להקים ועדה כלשהי על פני קבלת החלטה קשה.

מעגלי דיון אין-סופיים מתקיימים כעת במעונו של הרצוג, משל היה זה מכון מחקר נינוח. זה סוג של עסקנות, כמו תחזוק פעילי מפלגה. מקבל אותם בסבר פנים יפות, מבטיח הבטחות עמומות, ומשלח אותם מרוצים גם אם לא נתת להם כלום. זה אף פעם לא מזיק, וזה בעיקר מבטיח שכשירצו לתקוף אותו או לפעול נגדו יהיה להם לא נעים. כנ"ל לגבי תדרוך עיתונאים. הרבה שעות ריכוך מושקעות שם. אלה כללים בסיסיים בהגנת השטח, פעולה שהרצוג, שרוב חייו היה פוליטיקאי, הצטיין בה תמיד, וזו הייתה ועודה חוזקתו.

סיבה אפשרית שנייה היא יותר צינית: בסוף כהונתו הוא רוצה להיבחר לראשות הממשלה, נישא על כנפי קונצנזוס "לאומי" מדומיין בין שוחרי דיקטטורה לשוחרי דמוקרטיה. עכשיו הוא מניח את היסודות. זורק עצמות פעם לאלה ופעם לאלה. זאת כמובן רק השערה (רווחת למדי בקרב בוז'ולוגים), אבל כדאי לשקול גם את ההסבר הזה.

כרגע, אם לא יתעשת ויפנים את גודל השעה, את עוצמת הסכנה ואת העובדה שלא כל דבר ראוי לפשרה, נראה שהנשיא ה-11 של ישראל יטביע את חותמו ההיסטורי בכך שיהיה זה שהכשיר את השרצים המשוקצים ביותר בתולדות ישראל. כפי שעוד טרם הקמת הממשלה קיבל במעונו את הקיצוני איתמר בן-גביר רגע אחרי שהלה הודיע שמיד אחר כך הוא הולך לאזכרה של מאיר כהנא; כפי שהוא מבקש להביא פשרה על דבר שהוא אינו פשיר: שופטים ויועצים משפטיים ימונו בידי הרשות המבצעת וקץ הפרדת הרשויות; כפי שהעז לדחוק ביועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה לפטור את ראש הממשלה מהנחיית ניגוד העניינים ולהכשיר עיסוק של נתניהו ב"פשרה", כלומר בהפיכה המשפטית.