אובססיית הדהירה לתהום
הקואליציה בראשות בנימין נתניהו ממשיכה לשכשך בבוץ לעבר שום מקום. אם בליל המדגמים ב-1 בנובמבר היה מישהו מספר לו שכך יתנהלו החודשים הראשונים לקואליציה שנראית ההומוגנית ביותר שגיבש, הוא היה דוחה אותו בביטול.
הקואליציה בראשות בנימין נתניהו ממשיכה לשכשך בבוץ לעבר שום מקום. אם בליל המדגמים ב-1 בנובמבר היה מישהו מספר לו שכך יתנהלו החודשים הראשונים לקואליציה שנראית ההומוגנית ביותר שגיבש, הוא היה דוחה אותו בביטול. אולי אפילו בזלזול. המו"מ הקואליציוני - שאמור היה להיות חד ומהיר - נמרח, נמתח ונשרך באופן שבישר על הבאות, והנה, ממשלת נתניהו השישית, זו שרק נעמדה על רגליה אחרי ארבע שנים שבהן זחלו אנשיה בין קמפיינים אינסופיים לבין שלטון פריטטי – רועדת ומועדת.
גם התומכים הנלהבים ביותר של המהפכה המשפטית, שמהווה את הדגל המרכזי של הימין בחודש האחרון, לא שיערו לאן יידרדר המצב. ברקע המחאה מצביעים הסקרים על כך שמפלגת הליכוד ממשיכה להשיל מעצמה מנדטים, ומלמעלה מרחפת השאלה אם מעבר לגרעין הקשה יש בכלל ציבור משמעותי שתומך בשינויי החקיקה הדרמטיים.
ההערכה בליכוד היא שיש ציבור גדול שלא מצליח להבין את התועלת מול הנזק, ואת ההתעקשות על סדר העדיפויות שמציב בראש את הסוגייה המשפטית-משטרית על פני נושאים ביטחוניים, כלכליים ואחרים: הפעולות של הפלסטינים גבו את חייהם של 14 יהודים תוך חודש, הריבית קורעת לישראלים את הכיס, השקל עושה קולות של סוף שנות ה-90 וההייטק שולח קולות מצוקה לכל עבר. שום דבר מאלה לא גורם לשר המשפטים יריב לוין וליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לרמוז שיש בכוונתם לעצור. להיפך: השניים נחושים להמשיך קדימה. הם פועלים בתוך תיבת תהודה של אנשי ימין שמחזקים ומנשימים את הרפורמה, וזאת בזמן שרבים מחברי סיעת הליכוד, אולי גם נתניהו עצמו, היו רוצים להאט את הקצב שלה ואפילו לעצור את חלקה. אלא שלהגיד את זה בפומבי, הם לא יכולים.
ליכודניקים שצפו השבוע חסרי אונים מול המשכנתאות המטפסות, ביוקר המחיה המשתולל. המציאות הזאת טופחת על פניהם והם מתקשים להבין את האובססיה לרפורמה ואת הקצאת המשאבים האנושיים והקשב הציבורי אליה בלבד.
נתניהו במלכוד. הוא מבין שכל יום שבו הוא ממשיך ללא עצירה להידברות - המצב של הליכוד מחמיר. וממילא, זה לא שבאופק מחכה לו קואליציה יציבה ששורשיה בכנסת נטועים היטב. להיפך. השר ל"ביטחון לאומי", הקיצוני איתמר בן גביר מקים לעצמו אוטונומיה. הוא פועל במרחב באופן עצמאי ויחד עם חבריו ממשיך לאגף את נתניהו מימין כאילו היו באופוזיציה. ביהדות התורה הכריזו על משבר עקב אי-כיבוד הסכמים והעבירו לליכוד מסר: "חפשו אותנו בהצבעות". כאילו כל זה מספיק, כמעט מדי יום נוחתות על נתניהו התבטאויות קיצוניות של שותפיו – אחד משבח פוגרום בעיירה פלסטינית, האחר מבקש למחוק אותה.
ביום (חמישי) דווח שנתניהו התכוון בהצהרתו לתקשורת ביום רביעי להודיע על עצירת החקיקה לשבוע לצורך הידברות. על פי הפרסום, השר לוין איים בהתפטרות ונתניהו ויתר. הדיווח הזה מתיישב היטב עם ההתרשמות הכללית של בכירים בליכוד מהלך הרוח של נתניהו, שלא מבין איך התגלגל לאירוע כה מורכב בכל החזיתות.
