אינפלציית הגינויים בישראל: אז מי אשם?

האקט החברתי - גינוי - שבמסגרתו אנשים מתנערים ממעשים שלא הם עשו מלכתחילה או נוזפים באחרים כמו מורה הרושמת לתלמיד בתעודה ציון גרוע בהתנהגות, סובל בחודשים האחרונים מאינפלציה משוגעת. הכול בישראל מגנים את הכל כמו פקח חניה שמסתובב ברחוב להוט מדי לחלק דוחות.

את מי לא גינו בישראל רק בשבוע האחרון: האנשים שצעקו לח"כ בועז ביסמוט "בושה בושה" בבית הכנסת, קברניט אל על חובב המיקרופון, מדליקי משואה שהסכימו, חתני פרס ישראל שסירבו, זמרות שמדברות, זמרים ששותקים, מפגינים שקוראים לשבש טקסים ממלכתיים, כאלה שקוראים לשים את הפוליטיקה בצד. אפילו בת שבהלוויית אביה בנהלל בחרה ללבוש חולצה עם כיתוב פוליטי שמשקף מבחינה פוליטית את השקפת עולמו. ולא סתם אלא כיתוב פרובוקטיבי המרמז שישראל שולטת כבר עשרות שנים בעם אחר. כאילו הקימו לאיתמר בן גביר מיליציה נפרדת גם במשטרת האופנה. ובכל אחד מהמקרים הבלתי נגמרים האלה לא מספיק סתם לגנות, או לא לגנות, צריך גם לפרט, לנמק ולהדגים.

וזה עוד לפני אירועי קיצון, שאותם חשוב לגנות ואכן כמעט כולם מגנים, כמו איחולי מוות ונאצות נאצים במגפון בהפגנה לילית ליד ביתו של אהרן ברק בן ה-86. הפגנה שהיא לא רק מכוערת אלא גם די מיותרת - ברק כבר לא בתפקיד זה 17 שנה - אבל בדיעבד מתברר שדווקא כן הייתה לה השפעה: ח"כ אושר שקלים מהליכוד השתכנע ולמחרת קרא בפוסט נוקב ברשת לנשיא העליון בדימוס, "הגיע זמן שתפרוש!".

מכיוון שהמשבר הפוליטי צפוי להימשך, ימשיכו כנראה גם לגנות, אבל קודם כל כדאי להבחין בין אנשים פרטיים, שבגבולות החוק וההתנהגות הנורמטיבית לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, לנבחרי ציבור שמתוקף תפקידם, והעובדה שהציבור כולו משלם להם משכורת, זכאים הרבה פחות לסלחנות. במילים אחרות אם דודי אמסלם קורא לאסור את נשיאת העליון, שלמה קרעי שולח לוחמים לעזאזל, וטלי גוטליב קוראת למצביעי השמאל "בוגדים" - רק הגיוני וצודק שבציבור יסרבו לראות בהם גורם מלכד או מנחם בטקסים ממלכתיים.

אבל במה שנוגע לסתם אזרחים ואזרחיות שנקלעו לאסונם הקולקטיבי לכאוס חברתי-פוליטי, כדאי להכיר בכך שאנשים נבדלים ביניהם לא רק בתפיסות עולם והשקפות פוליטיות אלא גם בטעם, טמפרמנט וסגנון. צריך להתיר שונות ולהותיר גם מרווח לטעויות. לתנועת המחאה אין מטה אחד מרכזי או חדר בקרה שבו שולטים או מאשרים מראש כל התפרצות ספונטנית. מצד שני, גם מי שתומכים בצורה כזו או אחרת ברפורמה לא אחראים לכל בריון אלים מלה פמיליה או לכל מסית עם מגפון.