ממשלת נתניהו איבדה את הכוח שלה
בעוד שההפגנות נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו נמשכות גם בשבוע ה-18, מתבררת עוד יותר, אוזלת היד של הממשלה שאפילו בתוכה יש מחלוקות רבות. מה שהביא בחלק גדול של פרשנים לקבוע כי הממשלה איבדה את כיוון שלה ולא שולטת בדברים.
בעוד שההפגנות נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו נמשכות גם בשבוע ה-18, מתבררת עוד יותר, אוזלת היד של הממשלה שאפילו בתוכה יש מחלוקות רבות. מה שהביא בחלק גדול של פרשנים לקבוע כי הממשלה איבדה את כיוון שלה ולא שולטת בדברים.
אחת הפרשנים, אופיר דיין, שפרסמה מאמר והדגישה כי הממשלה לא יכולה לממש את ההבטחות שפיזרה לפני הבחירות. לדעתה, התומכים של הממשלה ניסו לנמק את אי היכולת של הממשלה בכל מיני האמתלות.
אבל הזמן עבר, מאה הימים חלפו מזמן, והמציאות העגומה מתבהרת : חרף ההבטחות וההצהרות במהלך קמפיין הבחירות, היא פשוט לא מסוגלת לספק את הסחורה.
כולם יודעים שהקואליציה של נתניהו מתמודדת עם מצב מסובך – מקומי ועולמי – הכולל משבר כלכלי, שינויים גאו-אסטרטגיים, פילוג חברתי, תחושות חוסר ביטחון אישי ושאר אתגרים.
היא נזכרת: הם אלה שהבטיחו: "אם תבחרו בנו, הכול ישתנה". הם אלה שהתחייבו שבמקום אחים מוסלמים נקבל רחובות בטוחים ושמחירים מאמירים יוחלפו בחינוך חינם לעוללים. אבל ההבטחות האלה לא מומשו ואף גרוע מכך. המצב החמיר עד כדי כך שאפילו תומכיה הגדולים ביותר של הממשלה מתקשים להישאר אדישים לכישלונותיה ולתמוך במדיניותה. הפועל היוצא, כצפוי, הוא פריצתם של סכסוכים פנימיים מסוכנים בין מרכיבי הקואליציה שלאורך זמן יהיה קשה לגשר עליהם.
ההבטחה המרכזית של הממשלה הייתה שיפור המצב הביטחוני על ידי הקשחת היד והחרפת התגובות. במציאות, פיגועים ומתקפות שונות – מגדה המערבית, מעזה ואפילו מגבול הצפון – הם עדיין עניין שבשגרה.
גם תושבי הדרום, שקיוו שהממשלה תציב אותם בראש סדר העדיפויות, מאוכזבים. משוואת ה"50 טילים על כל רקטה" שנהג איתמר בן גביר להבטיח, הִתְפַיְּידָה על רקע סדרת המטחים השבוע, וחבר מפלגתו אלמוג כהן חשף את סדר העדיפויות האמיתי שלו כשאמר לתושב שדרות באמצע ויכוח מול המצלמות "אל תרקדו על הדם שלנו".
היא עוברת מביטחון להבטחות אחרות. אחד הדגלים המרכזיים שמניפה הקואליציה הוא של תיקון ייצוג-החסר של מזרחים בעמדות מפתח, כשברוח הרפורמה המשפטית – ההתמקדות היא בהרכב בית המשפט העליון.
היא ציפתה לסריקה של בתי משפט השלום והמחוזי, של השוק הפרטי, האקדמיה והפרקליטות כדי לגבש רשימה מפוארת של משפטנים יוצאי ארצות ערב והאסלאם שיהיו מועמדים לעליון, ופתיחת דיון ציבורי בנושא. אך למעשה אפס התייחסות עניינית לנושא מצד הקואליציה.
הקואליציה הזו מסתכנת בלאבד את מעוזי הכוח החשובים ביותר שלה – הפריפריה וחלקים בימין הקשה. גם כשאין בחירות באופק, זו התפתחות רעה מאוד: מחד, הח"כים והשרים יפחדו לפרק את הממשלה כי חרב מונפת מעל הקלפי, ומאידך המריבות וחילופי ההאשמות בין הסיעות ימשיכו להקשות על התוויית מדיניות וקבלת ההחלטות ויפגעו באזרחי ישראל.
