הקשר בין ההפיכה המשפטית לבין הכיבוש בשטחים
כבר חצי שנה שישראל כולה מתעסקת כמעט בלעדית בנושא אחד - ההפיכה המשטרית - ומאות אלפי ישראלים שבוע אחרי שבוע יוצאים לרחובות, משוכנעים שהם נאבקים על הדמוקרטיה. המציאות מוכיחה שהם טועים ודווקא בחסות ההפגנות הללו מתרחשים שינויים אנטי-דמוקרטיים דרמטיים. בשקט לא אופייני לממשלה הנוכחית, היא משפיעה על המציאות במקום הכי משמעותי, 20 דקות מתל אביב, מעבר לקו הירוק. לא מערכת המשפט, אלא השטחים הפלסטינים הכבושים.
שאיפותיהם של המתנחלים מתגשמים בימים אלה באמצעות השר "מספר שניים" במשרד המלחמה בצלאל סמוטריץ', השר ל"ביטחון לאומי", הקיצוני איתמר בן גביר, שרת ההתיישבות "והמשימות הלאומיות" אורית סטרוק וחברים אחרים בממשלה ובקואליציה, מתנחלים ואחרים. ההחלטה השבוע על זירוז אדמיניסטרטיבי של אישורי בנייה היא רק ההתלחה. קצרה היריעה מלמנות ולפרט כל מה שקרה בשטחים הכבושים בתקופה האחרונה. בינתיים, מומלץ להפנות זרקור לכמה מקרים שיכולים להעיד עד הכלל.
ארגוני זכויות אדם בישראל ובעולם מדווחים על עלייה משמעותית באלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים. הפוגרום בחווארה והאירועים אתמול (רביעי) בכפרים תורמוס עיא ולובן א-שרקייה, שנחשפו וקיבלו תהודה עולמית, היו רק קצה הקרחון. לא מדובר על תחושה, אלא על עובדות. יום אחרי יום מתרבים הדיווחים על התנכלויות אלימות בכל רחבי הגדה המערבית. הרוב המכריע של האירועים זוכה כאמור להתעלמות של התקשורת הישראלית, אולי כי לא נעים, אבל בעיקר כי לא באמת איכפת לישראלים. את הישראלי הממוצע לא באמת מעניין עוד פלסטיני שחטף מכות, שרכבו הושחת או ששטח המרעה שלו נחמס.
הריבון בשטחים הוא צבא ישראל ועליו האחריות, אלא שאלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים זוכה להעלמת עין במקרה הרע ולגיבוי של חיילים ומפקדים בשטח במקרה הרע עוד יותר. עדויות חיילים מהפוגרום בחווארה (כפי שפורסמו בתחקיר CNN, כי למה שכלי תקשורת ישראלי יתעסק בזה), מצביעות על כך שאם צבא ישראל באמת היה רוצה, ניתן היה למנוע את מראות הזוועה משם. גם פעילי זכויות אדם מרגישים שינוי דרמטי ביחס של חיילי צבא ישראל כלפיהם.
בנוסף, יש עלייה דרמטית במספר האירועים שבהם מעורב הצבא בתוך ריכוזי אוכלוסייה פלסטינית, ואלה מסתיימים פעמים רבות ברצח חפים מכל פשע. השבוע בתקיפה בג'נין נרצחו אחמד יוסף סאקר וסדיל רסאן נגנגייה, בני 15. לפני שבועיים נרצח מוחמד תמימי, בן שנתיים וחצי, מירי של חיילי ישראל. הרצח של העיתונאית הבכירה שירין אבו עאקלה לפני שנה טרם נשכח בגדה ובעולם. את רוב השמות האחרים, הישראלי הממוצע לא יכיר לעולם.
ומעל לכל, יש מדיניות שנקבעת על ידי ממשלה שנשלטת על ידי מתנחלים קיצוניים. סמוטריץ', הפעם בכובעו כשר אוצר, אחראי לעשרות מיליוני שקלים שהועברו מהכיס של הישראלים ובשמם להעמקת הכיבוש ולחיזוקו. במקביל בוטל חוק ההתנתקות, מה שיאפשר חזרה של ישראלים לצפון הגדה, בראש ובראשונה להתנחלות חומש שפונתה ב-2005.
הטקסט הזה לא מיועד לסמוטריץ' או סטרוק אלא לאלה המתיימרים להיות מובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית. ההתעקשות שלהם להתעלם מהשליטה הצבאית בשטחים ומהקשר שלה לדמוקרטיה מעמידה את ההפגנות באור מגוחך ועלוב. בזמן שהם חוגגים את הצלחתם במניעת חוקים שיחלישו את מערכת המשפט, המתנחלים חוגגים עם תקציבי עתק ועובדות בשטח.
