סאגת התיקים של נתנהיו

המחזאי האירי ג'ורג' ברנרד שו, זוכה פרס נובל לספרות, הגדיר בתחילת המאה שעברה את המהות של פוליטיקאי: "הוא אינו יודע דבר, אך משוכנע שהוא יודע הכול. זה מצביע בבירור על קריירה פוליטית".

זהו הרושם שמתקיים עד היום, בצדק או שלא, שלפיו העשייה הציבורית היא מקצוע שלא מחייב ידע והכשרה. משום כך, כל אחד מרשה לעצמו לנתח מצבים פוליטיים בלי שרכש מומחיות בתחום הזה, ומשמיע את מסקנותיו בראש חוצות.

למשל, שופטי בית המשפט המחוזי בעיר הקודש שמנהלים את תיקי האלפים במשפטו של בנימין נתניהו. הם אמרו לנציגי התביעה והסנגוריה, לפי ההודעה הרשמית שפרסמו, כי יהיה קושי בהוכחת עבירת שוחד בתיק 4000 (אף שטרם שמעו על הדוכן את הנאשמים עצמם, נתניהו ושאול אלוביץ'). במקביל הם הוסיפו כי יש לפעול לסיום המשפט "לטובת העניין והמדינה".

לא בטוח שיש להם את הידע וההבנה המספיקים כדי לפסוק בתחום המורכב ורווי המוקשים הזה. משפט נתניהו מתנהל כיום בשני מישורים מקבילים: מחד הדיונים בבית המשפט, ומאידך הקמפיין שמנהל נתניהו, שלפיו מערכת אכיפת החוק, בראשות מפכ"ל מתנחל ויועמ"ש רוויזיוניסט, תפרה לו תיקים כדי לסלק ראש ממשלה מהימין. השופטים לא הבינו שכינוס כה דרמטי של נציגי התביעה והסנגוריה ישמש הוכחה בידי הקמפיינרים שהקונספירציה נכונה.

בדומה לשופטים פועל גם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שיצא משב"כ אבל שב"כ לא יצא ממנו. הוא מבין בפעולות שמתבצעות במחשכים, אבל אין לו מושג לגבי התנהלות ציבורית ותקשורתית, או הבנת המשמעות הפוליטית של דבריו. הוא בסך הכול רצה להעלות הגיג לא מופרך לכאורה, שלפיו נתניהו, שהתנגד בזמנו שאהוד אולמרט יכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום, יתפטר מהתפקיד. אלשיך לא הבין שבתרגום לשפת הקונספירציה ששלטת כיום, הוא התוודה למעשה שכתבי אישום הוגשו כדי לסלק את נתניהו.

האומנם הייתה קונספירציה? אין לאחד את כל המידע הפנימי לגבי חקירות נתניהו והדיונים בפרקליטות שהובילו להחלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט להגיש את כתבי האישום. אבל אפשר להסיק שלא הייתה כל אפשרות טכנית לקונספירציה לגבי חקירת פוליטיקאים.

החקירות בתיקי האלפים נפתחו באמצע העשור הקודם - בעקבות מידע שהגיע ללהב 433 ובאישור מנדלבליט, שהיה כזכור מינוי של נתניהו. למפכ"ל דאז אלשיך, גם הוא מינוי של נתניהו, לא הייתה כל השפעה מעשית על ניהול החקירות ובפועל הוא גם לא השתתף בדיונים שעסקו בהעמדתו של ראש הממשלה לדין. כך גם מסרה הפרקליטות בהודעה רשמית.

שופטי נתניהו רצו כנראה לקדם עסקת טיעון, אבל בפועל הרחיקו אותה. מדוע שנתניהו יסכים להודות בשאר הסעיפים בכתבי האישום, של מרמה והפרת אמונים, כאשר יש לו "הוכחה" לכאורה שמדובר בתיקי סרק? הנה, השופטים פסלו כבר באמצע ההליך את הטענה המרכזית של השוחד והמפכ"ל לשעבר "הודה" שהמטרה הייתה להפיל ראש ממשלה.

מבחינת נתניהו הוא ניצח ציבורית והמשפט יכול להמשיך ולהתנהל לנצח. בינתיים הוא קיבל אישור לכך שהמהפכה המשפטית שהקואליציה מובילה היא למעשה תיקון מצב לא חוקי שהתרחש בשנים האחרונות. אפשר לעשות זאת גם בלי שינויי חקיקה באמצעות מינוי יועץ משפטי ומפכ"ל כנועים, כפי שנתניהו כבר עשה בעבר במינוי מבקר ישראל.

מעתה תשלוט הממשלה על מערכת אכיפת החוק ולא תאפשר יותר חקירות שווא של פוליטיקאים. ליתר ביטחון גם לא יחקרו בעתיד פוליטיקאים ואלה ממילא לא יועמדו לדין, אלא אם כן הם שייכים לאופוזיציה. לא בטוח שזה יהיה "לטובת ישראל", כפי שקבעו השופטים.