לחומת הנייר של צבא ישראל

שלושה וחצי מיליארד שקל עלה המכשול בעזה. מעל לקרקע, מתחת לקרקע, חיישנים, מצלמות, הכל מילה אחרונה. ביום (שבת), ביום פקודה, עם פרוץ המלחמה, הוא קרס, היה לחומה של נייר. לא המכשול אשם; האנשים אשמים, אמר אחד האחראים להקמתו. כשאין מי שצופה ואין מי שיורה - אין מכשול. ביום (שבת) העלה חיל האוויר הישראלי 40 כלי טיס מסוגים שונים מעל למכשול, כל הזמן, כדי לחסום את המעבר מעזה לישראל ומישראל לעזה. האיחור היה נורא.

בצבא ישראל מבקשים להניח כרגע למחדלים. צריך להניח לרמטכ"ל ולמפקדים להתמקד בלחימה. החקירות יבואו אחר כך. אבל הפטור שניתן לחיילים לא כולל את מיליוני הישראלים שעקבו נדהמים וחרדים, אחר מלחמה שאיש לא הכין אותם לקראתה. 7 באוקטובר 2023 היה מגה-ביזיון, ביזיון שצבא ישראל לא ידע כמוהו בכל שנותיו: הביזיון הראשון היה מודיעיני. שוב, כמו ב-1973, המערכת ראתה את כל הסימנים המעידים אבל הסיקה ביוהרתה שמדובר רק בתרגילים, באימוני סרק; השני היה בקלות שבה דילגו לוחמי החמאס על המכשול; השלישי היה בקלות בה שבו לעזה, עם עשרות בני ערובה; הרביעי הוא האיטיות שבה הגיב צבא ישראל על החדירה. מסתובבים עשרות לוחמים פלסטינים במחנה שריון כבתוך שלהם, ולא נמצא מסוק התקיפה שיירה עליהם.

אפשר לומר כי מחדל יום כיפור עלה במספר הרוגים רב יותר, ללא השוואה. זה נכון. אבל בכיפור 73' ישראל התעמתה עם הגדול בצבאות ערב, לא עם תנועת התקוממות.

מעבר לפרטים, הייתה התדהמה ממה שנראה כמו שרשרת ארוכה של מחדלים.

עכשיו, גורלם של עשרות בני ערובה, תלוי באוויר. הפצצה מאסיבית לא תשפר את הסיכוי שלהם לחזור הבייתה בשלום. בקיצור: הפצצה היא מה שצבא ישראל רגיל לעשות, הרפלקס המותנה, אבל ספק אם יש בה תועלת.

האופציה השנייה היא לבחור במשא ומתן. בעסקת שליט נתניהו שחרר 1,027 פלסטינים בתמורה לחייל שבוי אחד. המחיר בפעולות חוזרות היה קשה, יש אומרים קשה מנשוא. כמה פלסטינים ידרוש חמאס לשחרר בתמורה לעשרות שבויים? עסקה תיתן לחמאס עוד ניצחון אחד. והעיקר, היא תנחית מכה קשה, מכה נוספת, על ההרתעה מול איראן וחזבאללה, ותחליש עוד יותר את הרשות.

האופציה השלישית היא לצאת לפעולה קרקעית. ארבע האוגדות שצבא ישראל הוריד ביום (שבת) דרומה לא יצאו להגן על יישובי עוטף עזה - הן יצאו כדי להצטרף לפעולה קרקעית, אם וכאשר הדרג המדיני יקבל החלטה. רוב הציבור יתמוך בפעולה כזאת בתחילתה. אחר כך יצוצו השאלות: מה ייקרה יום לאחר הכיבוש, אם נישאר נדמם שם, אם נצא מה עשינו. האם אנחנו מתכוונים לחסל במהלך הכיבוש את כל שדרת הפיקוד של חמאס? מי יבוא במקומם?

לאירוע בעזה יש משמעויות מדיניות ופוליטיות מרחיקות לכת. משקלן יתברר בעתיד. הניצחון של חמאס הוא בשורה רעה לעסקה הסעודית. אם מאות הנרצחים בעזה ואלה שיירצחו בימים הקרובים לא ימיתו את העסקה, הן יכניסו אותה לדיפ-פריז. החשש ממלחמה רב-זירתית, בצפון, בגדה המערבית, בעיר הקודש ובעזה, מקטין עוד יותר את מרחב התמרון הצבאי.

נתניהו יודע שלא רק הבוחרים בקפלן מתקשים להשלים עם האירוע המבזה - גם הבוחרים באופקים, שדרות, נתיבות, וראשון. לכן הוא פועל כדי להרחיק את עצמו מאחריות. פניו לעתיד. "מה שקרה היום", אמר בהודעה שפרסם, "לא נראה בישראל. אני אדאג שזה לא ייקרה יותר".