נתניהו רצה להגן על עורו והקריב את הישראלים
"הקונספט" של "עכשיו לא מחפשים אשמים, כולנו 'עם' אחד" הומצא, או לפחות שוכלל, בשנות שלטונו הארוכות של בנימין נתניהו. האיש שלעולם לא יהיה אשם בקלקול, בכישלון, בחורבן, בטרגדיה או במפלה, ולעולם יזדרז ליטול קרדיט על הצלחות, גם כשאינן שלו.
"הקונספט" של "עכשיו לא מחפשים אשמים, כולנו 'עם' אחד" הומצא, או לפחות שוכלל, בשנות שלטונו הארוכות של בנימין נתניהו. האיש שלעולם לא יהיה אשם בקלקול, בכישלון, בחורבן, בטרגדיה או במפלה, ולעולם יזדרז ליטול קרדיט על הצלחות, גם כשאינן שלו. נתניהו נשען על האתוס היפה, כבד המשקל, של לכידות ושל סולידריות, בייחוד בעת צרה ואסון. אלא שהוא האחרון שזכאי לחסות בצילו של אותו אתוס, שבמו ידיו, על פני שנים, פירק בזדון וביסודיות. ולכן, בעוד הישראלים סופרים בהלם וביגון את המתים שלהם, פצועיהם ושבוייהם, אפשר לומר, וצריך לומר: נתניהו הוא האשם המרכזי באסון הנורא שפוקד אותם עכשיו.
אשם בעיוורון המודיעיני. למנהיג דרושה היכולת לראות את התמונה הגדולה, הפרוסה ממנו והלאה אל מעבר לאופק. נתניהו רואה רק תמונות קטנות, וכולן קשורות לשלומו שלו. וכשהוא שב ומסרב להקשיב להתרעות בכירי מערכת הביטחון על כך שהצבא, שהוא תמונת הראי של החברה הישראלית, נשחק ונחלש בגלל השסע והמחלוקת שהוא, נתניהו, יצר במו ידיו, וכשהוא משוכנע שההתרעות הן קונספירציה נגדו - הוא אשם.
אשם בהכנסת חבורת קנאים גזענית, מופקרת ותומכת טרור יהודי לעמדות מפתח בממשלתו המטורללת רק כדי להגן על עורו. אשם שהחריש לפתע כשהם הבעירו את השטח והביעו בגלוי תמיכה בפורעים וברוצחים שפגעו בפלסטינים חפים מפשע. אשם בכך שאיפשר להם להבעיר את מוקדי החיכוך עם הפלסטינים, בחווארה, באל אקצא ותחת כל עץ רענן. אשם בכך שתחתיו הוסטו כוחות גדולים מאוד של צבא מיישובי עוטף עזה המופקרים אל מוקדי התבערה שהציתו שותפיו. אם לסוכה ההזויה שהוקמה בלב חווארה, אם לתפילות המסוכנות והמתגרות ב"קבר יוסף".
אשם באובדן כושר ההרתעה. וכששבים ומזהירים אותו שכוח ההרתעה כורסם, שאויבים מזהים חולשה, מה שהופך אותם למסוכנים ונועזים יותר, והוא אינו עושה דבר לעצור את הדהירה במדרון - הוא אשם. גם עכשיו, דווקא עכשיו, כאשר מה שנשאר מכוח ההרתעה של ישראל הם מחזות כיבוש הדרום בידי חמאס.
אשם בכך שמעולם לא גיבש אסטרטגיה לפתרון הסכסוך המדמם עם השכנים, והתעלם ממה שמתרחש מתחת לאפו, עושה הון פוליטי בלתי מועיל מסוגיית איראן ומשקיע בסעודיה. בבחינת אם לא נתעסק בזה זה לא יתקיים.
ל"שקט, יורים", שהוא חוסה תחת כנפיו, מסייעת אופוזיציית מרכז-שמאל שפשוט פוחדת להיות אופוזיציה, ואנשיה מדקלמים "עכשיו אין אופוזיציה ואין קואליציה". באמת? דווקא עכשיו? כשהתוצאות הנוראות של כישלונותיו מכות בישראלים? ושוב היא מרקדת בשבילו את הריקוד העבש של כניסה לממשלה. את המתנה הזו היה אסור לו לקבל. הוא, שבכל שנייה מהשניות שבהן לא היה בשלטון וריח אירוע ביטחוני עלה באפו, התייצב מאחורי כל מיקרופון כדי לחבוט בממשלה ולספר איך רק הוא יכול, בעוצמותיו המיתיות, למגר כל איום. חזק מול החמאס.
האם הוא שמע את הקולות? מדוע לא עשה דבר? לאן נעלמו ה"הוריתי" וה"הנחיתי" המפורסמים שלו? לאן נעלם הוא באותן שעות גורליות שבהן נכבשה ישראל? ראש ממשלה הוא לא היה. התנהלותה של גולדה מחווירה מול זו של נתניהו במלחמה הזאת, שישראל רק בראשיתה. אסור לו להמשיך לנהל את המערכה הזאת. גולדה הלכה בשעתו. נתניהו חייב ללכת.
