ההשלכות המתמשכות של המלחמה הישראלית על עזה

טועים אלה שחושבים שגם זו מלחמה שתעבור וישראל תחזור לימים שבשגרה. ההשלכות של המלחמה הישראלית על עזה ימשיכו להעסיק את הישראלים אולי לעשורים באים. יש פה השלכות כלכליות שהמיידית ביותר בהן היא המצור הימי שהטילו החות'ים על ישראל ומונעים מספינות הקשורות לישראל לעבור.

טועים אלה שחושבים שגם זו מלחמה שתעבור וישראל תחזור לימים שבשגרה. ההשלכות של המלחמה הישראלית על עזה ימשיכו להעסיק את הישראלים אולי לעשורים באים. יש פה השלכות כלכליות שהמיידית ביותר בהן היא המצור הימי שהטילו החות'ים על ישראל ומונעים מספינות הקשורות לישראל לעבור.

חוץ מזה יש מיתון בשוק הדיור והפסקת בנייה בהתנחלויות הישראליות. כי בתנאים המסוכינים במלחמה אין מישהו שישקיע בבנייה.

גם שדות הגז של ישראל הפסיקו את העבודה וגרמו לנזק של מיליארדי דולרים. בוטלו 70 אחוז מהסכמי חברות טכנולוגיה ישראליות גדולות. הופחתו טיסות מנתב"ג מ- 500 ל 100 טיסה ביום.

לפי הודעת קהילת תעשיינים בישראל בשבועיים הראשונים של המלחמה ניזוקה התעשייה ביותר ממיליארד ו 150 מיליון דולר. ההוראה של הצבא לכוחות מילואים גרמה לכך שמאות אלפי כוחות עבודה עזבו את המפעלים והתעשיות.

בתחום המסחר, מכון פיננסי פרייס ווטרהאוס קופרס דיווח כי הכלכלה הישרלאית הפחיתה 23 אחוז ממספר העסקאות המסחריות שלה שזה שווה להפחתה של 46 אחוז בשווי הכספי של העסקאות. לפי הדיווח כל העסקאות בשנה הנוכחית 2023 הגיעו ל 9.8 מיליארד דולר וזה השפל הגדול ביותר בעשור האחרון. יש להזכיר כי בשנת 2022 העסקאות היו 18 מיליארד דולר.

בשוק הדיור והבנייה צריך לזכור את הדיווח של למ"ס על ירידת המכירות בדיור. לפי הדיווח נקודת השפל נרשמה באשקלון עם 78 אחוז ירידה. תל אביב עם 65.6 אחוז ירידה, היא העיר השניה. תקיפת הטילים של הפלסטינים נגד העיר הובילה לפחד של הישראלים לרכוש דירה שם.

מתחילת המלחמה הופסקו לחלוטין מפעלים לבניית דיור. ארגון הקבלנים והבונים הודיע כי לא נתחמה עסקה חדשה לבנייה בישראל. לדברי הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמסון חוסר תחושת הביטחון הוביל למיתון בשוק הדיור.

הנזק הכלכלי לא מוגבל במשק הבנייה, אלא גם שדות הגז של ישראל בים התיכון נפגעו קשות. אחרי המלחמה משרד האנרגיה של ישראל הפסיק הפקת גז משדה תמר במרחק של 20 ק"מ מחופי אשקלון. בנוסף לזה, הקבינט הישראלי הורה לשר האנרגיה, ישראל קץ להתחיל את הביצוע של תוכנית חירום לסיפוק גז.

לדברי מומחים כלכליים, שיגור טילים פלסטינים וגם מלבנון, עיראק ותימן השפיע לרעה על תנועת הספינות לישראל וגם השפיע על משק הגז ישראלי.

בתחום הטכנולוגה המתקדמת שישראל מתיימרת במעמד החלוצי שלה בתחום, היא גם הושפעה מהמלחמה. לפי נתונים, טכנולוגית ההיי טק מהווה 56 אחוז מהייצוא של ישראל. אך יותר מ-40 אחוז מחברות הטכנולוגיה הודיעו שהעסקה שלהם הודחה או בוטלה בעקבות המלחמה. זוהי מכה מכאיבה לישראל שמכנה את עצמה ארץ הסטארט-אפים.  

יותר מ- 70 אחוז מ-507 חברות הטכנולוגיה הגדולות של ישראל דיווחו על ביטול או הדחה בהזמנות או במפעלים שלהם. לפי מומחים, ערך המניה של הטכנולויגה צנח ב 6 אחוזים.

שדות התעופה ריקות

 הנתב"ג בישראל הודיע ב 18 בדצמבר נתן חופשה ללא משכורת ל 600 פקידים שלו בגלל המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות המלחמה. גם הוגבלו חובות השארה של הפקידים במטרה להגביל את המשכורת שלהם. מנכ"ל נתב"ג אמר בראיון לרדיו כי יש לשדה התעופה 4600 פקידים וזה אמור להגיע אחרי הפחתה ל-3 אלף.

הביקוש לטיסה לישראל ירד משמעותית אחרי המלחמה. כ-50 אחוז מהחברות הטיס הבינלאומיות וגם חברות קטנות ביטלו את הטיסות שלהן לישראל בשבוע הראשון של המלחמה.

לפי אתר מעקב הטיסות Secret Flights הופחת מספר הטיסות לישראל כ-80 אחוז. כיום המספר הממועצ של הטיסות לנתב"ג הוא 100 טיסות ביום. יש לזכור כי לפני המלחמה המפסר היה 500 טיסות ביום.