מסלול ההתנגשות החוקתי בישראל

לפני שנתיים, בפסק דין בעניין חוק יסוד "הלאום", קבע בג"ץ כי הכנסת, גם בכובעה כ"אסיפה מכוננת", אינה רשאית לשלול את מאפייני היסוד. אבל הוא הותיר סימן שאלה מעל האפשרות שהכנסת תחרוג מסמכותה ותחוקק חוק יסוד פוגעני שכזה.

לפני שנתיים, בפסק דין בעניין חוק יסוד "הלאום", קבע בג"ץ כי הכנסת, גם בכובעה כ"אסיפה מכוננת", אינה רשאית לשלול את מאפייני היסוד. אבל הוא הותיר סימן שאלה מעל האפשרות שהכנסת תחרוג מסמכותה ותחוקק חוק יסוד פוגעני שכזה. האם בית המשפט מוסמך לפסול אותו? התהייה נותרה ללא מענה עד ערב יום (שני) שעבר, וכאן החידוש בהכרעה בעניין עילת הסבירות.

בפסק הדין הארוך בהיסטוריה הישראלית (לא העולמית) קבע בית המשפט העליון, בהרכב מלא של כל 15 שופטיו, וברוב גבוה של 13 שופטים, שבמקרים קיצוניים יש לו סמכות לפסול אף חוקי יסוד.

זה הסיפור הגדול הטמון בפסק הדין: לא רוב דחוק אלא רוב גבוה ומוצק של שופטי העליון מכירים בסמכות זו. המשמעות היא שאין יותר צ'ק פתוח לכנסת, ולכך יש חשיבות לגבי רפורמות חוקתיות עתידיות. הכרעה זו קריטית במציאות הישראלית, שהיא מ"אלופות העולם" בתיקונים חוקתיים ולאור הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לחוקק ולתקן חוקי יסוד.

שמונה מ-15 שופטי ההרכב אף יישמו את העקרון הזה וקבעו שהתיקון לחוק יסוד השפיטה ששלל מבית המשפט את הסמכות לבחון את סבירות החלטות הממשלה פוגע באופן חמור במאפיינים הגרעיניים ולכן יש לבטלו. יותר מזה: גם חלק משופטי המיעוט, שסבורים שהתיקון לא מצדיק את פסילתו, עושים זאת שכן הם סבורים שיש לפרשו באופן מצומצם, ולכן פסילת החוק מתייתרת. למעשה, ניתן לומר שיש רוב גדול (11 מ-15 שופטי ההרכב) המתנגדים לתיקון שביטל את עילת הסבירות בנוסח שהתקבל.

איזו רשלנות פוליטית. הרי לאורך הליך החקיקה הוצעו לקואליציה עשרות נוסחים מרוככים יותר של ביטול עילת הסבירות. אילו היה מתקבל נוסח מתון ומאוזן יותר, ככל הנראה העתירה הייתה נדחית לגופה.

ליבת פסק הדין מצויה בדברים שכתבה הנשיאה היוצאת אסתר חיות, שלפיהם יש לישראל "זהות חוקתית. וסמכותה המכוננת של הכנסת כפופה לשמירה על זהות זו. ואם הכנסת תחרוג מסמכותה זו, ותנסה לשנות את הזהות החוקתית – יהיה זה מסמכותו של בית המשפט לפסול את חוק היסוד החורג ולהגן על הזהות החוקתית. זו גם תהא מורשתה של הנשיאה חיות.

לפני שנה בדיוק, ב-4 בינואר 2023, הכריז שר המשפטים יריב לוין על "הרפורמה במערכת המשפט", ובמסגרתה הקביעה שלעליון לא תהיה הסמכות לפסול חוקי יסוד. זאת על אף שבית המשפט עד אז מעולם לא פסל חוק יסוד. והנה סוגרים מעגל, ואת השנה, עם פסילה תקדימית של חוק יסוד. בישראל מקווים שהמחוקקים ילמדו את הלקח וידאגו לשמור על הזהות החוקתית, ולא יצטרכו למצוא עצמם שוב במסלול התנגשות זה.