הטענות המופרכות של קואליציית החורבן

בעקבות הכישלון הקולוסאלי וחסר התקדים של הדרג הצבאי והדרג המדיני של ישראל, שהסתיים ב-7 באוקטובר - אין מנוס מחילופי השלטון, הן בדרג המדיני והן בדרג המבצעי.

בעקבות הכישלון הקולוסאלי וחסר התקדים של הדרג הצבאי והדרג המדיני של ישראל, שהסתיים ב-7 באוקטובר - אין מנוס מחילופי השלטון, הן בדרג המדיני והן בדרג המבצעי. בעוד הדרג המבצעי - ראשי הצבא ושב"כ - כבר הודיעו על נטילת אחריות מלאה למחדל הכבד, וסביר להניח כי הם יסיימו את תפקידיהם ביוזמתם מיד עם שוך הקרבות, ראשי ישראל עדיין מתמהמהים ומסרבים לקחת אחריות על כישלונם החרוץ. ובכלל, כפי שהתבטא רק לאחרונה השר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט: אין צורך "לקחת" אחריות, שכן האחריות מוטלת עליהם מאז נשבעו שבועת אמונים עם כניסתם לתפקידם.

שניים הם הנימוקים העיקריים בפיהם של המתנגדים לחילופי השלטון בעת הזאת, ובראשם בנימין נתניהו. האחד - אין מחליפים שלטון בתקופת מלחמה, ויש להמתין עד לאחר סיומה, שכידוע אינו נראה באופק; והשני - הממשלה והקואליציה "זכו לאמון הציבור בבחירות האחרונות", ולהם רוב מוצק של חברי כנסת המייצגים את רצונו של רוב הציבור.

שני הנימוקים הללו אינם עומדים במבחן המציאות, כמו גם לא במבחן ההיגיון. אשר לראשון, קיימים תקדימים לא מעטים מהעבר בהם התחלף השלטון - בין בדרך של בחירות ובין על ידי החלפת ההנהגה - בזמן מלחמה. בבריטניה, התחלף השלטון פעמיים בזמן מלחמה. בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1940, בראשיתה של מלחמת העולם השנייה.

גם הנימוק השני לאי-החלפת השלטון, שלפיו הממשלה והקואליציה זכו לתמיכת רוב הציבור בבחירות האחרונות, אינו מחזיק מים. מאז הבחירות האחרונות נפל דבר בישראל והיוצרות התהפכו באופן קיצוני. הן מסקרי דעת הקהל הרבים שנערכו מאז 7 באוקטובר והן מהלכי הרוח בקרב הציבור, הבאים לביטוי בתקשורת וברשתות החברתיות, נראה כי רוב הציבור סבור היום אחרת, ואין לו עוד אמון בממשלה הנוכחית.

כך מצביעים הסקרים, החוזרים ונשנים, על כך שאילו היו הבחירות נערכות היום, לקואליציה הנוכחית לא היו יותר מ-41 מושבים בכנסת, בעוד שמפלגות האופוזיציה היו זוכות ביותר מ-70 מנדטים. כלומר, הממשלה איננה נהנית עוד מאמון הציבור, ויש מקום להטיל ספק בלגיטימיות שלה להנהיג.

כאן המקום לציין ולהדגיש את עמדת הממשלה בזמן הוויכוחים הסוערים וההפגנות על רקע ההפיכה המשטרית ששאפו לבצע שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, בגיבויו המלא של נתניהו - ושנכשלה כישלון חרוץ. הטענה המרכזית בפיהם של לוין ורוטמן ושל שאר תומכי ההפיכה המשטרית הייתה כי זהו "רצון הציבור". רצון זה בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות, כשלטענתם אין לסכלו על ידי הפגנות רחוב והתבטאויות בתקשורת (וגם לא על ידי שופטי בית המשפט העליון, שמעולם לא עמדו לבחירת הציבור).

נראה כי גם לשיטתם זו של תומכי ההפיכה המשטרית, יש מקום לשוב ולבחון מה בפיו של אותו הציבור, במיוחד לאחר הקטסטרופה של 7 באוקטובר.