נתניהו לא חושב על האסירים אלא על "ניצחון מוחלט"
סיפור השבויים שנלקחו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר מעסיק כל יום את הישראלים אך לא את הממשלה של ישראל. דבר אחד שהיא לא חושבת עליו בכלל, ככה נראה, זה נושא השבויים.
סיפור השבויים שנלקחו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר מעסיק כל יום את הישראלים אך לא את הממשלה של ישראל. דבר אחד שהיא לא חושבת עליו בכלל, ככה נראה, זה נושא השבויים.
הסרטון ששחרר באחרונה הצבא הישראלי על מצבה של משפחת ביבס לא מוסיף לסיפור שכל אחד יודע. אף אחד בישראל לא יודע מה עלה בגורלם של בני משפחת ביבס וזה לא איכפת לממשלת נתניהו.
בישראל משווים את מקרי השבויים למקרה של החזרת השבויים הישראלים ממצרים אחרי מלחמת "יום כיפור" שהחלה ב- 15 בנומבר 1973. הם ישבו בשבי פחות משישה שבועות. וחזרת השבויים הישראלים מסוריה, בחודשים יוני-ילוי 1974, לאחר תשעה חודשים.
בישראל רואים את הקצב שבו מתנהל המשא ומתן על השבויים ומאמינים שבקצב הזה הם קרובים לפדויי סוריה מאשר לפדויי מצרים.
נכון שיש הבדל בין החזרת השבויים ממדינות מסודרות והחזרתם מתנועת חמאס. אך ההבדל, הכי מטריד, בשביל הישראלים הוא ההבדל בין תחושת המחויבות של ממשלת ישראל לשבויים אחרי מלחמת "יום כיפור", לבין מחויבותה של ממשלת נתניהו לשבויים.
במקרים הקודים לשבויים היה תקווה שממשלתם פועלת לחלץ אותם אך הפעם ספק אם השבויים בידי חמאס משוכנעים שישראל תחלץ אותם. גם עדויותיהם של מי שחזרו מעזה מוכיחות שבקרב השבויים יש חשש גדול.
הם יודעים לאן יכולה להגיע, הממשלה הזאת, עם הימין הקיצוני והמשיחי, כדי לממש את האג'נדה שלה ואת האינטרסים האישיים של חבריה. גם הם מבינים את מה שכול הישראלים רואים : קצת יותר משנה הממשלה הזאת מכהנת, וכבר מובילים אותה, שני ראשי ממשלה : יריב לוין ואיתמר בן גביר.
בישראל המתינו עד שהממשלה תמלא את החוזה הבסיסי שלה עם הישראלים, לשמור על ביטחונם – אך כל זה הולך ומתכרסם, הולך ונשחק. אולי הם מגיעים למסקנה שלא רק הממשלה לא רוצה אלא לא יכולה לספק להם את הביטחון הדרוש.
בישראל חושבים שהאיטרס של נתניהו הוא אחד : להאריך את המלחמה כדי למנוע, מה שמצפה לו. הפגנות, מחאות, ועדת חקירה ממלכתית, בחירות.
גם המשך שיתוף הפעולה של בני גנץ ואיזנקוט עם נתניהו מטריד את הישראלים. הם מצפים שהשנים יפרשו מהממשלה ולדחוף לבחירות. אולי הם חושבים שיש להם מה לתרום בקבינט המלחמה, אבל כל יום שחולף מוכיח שלא סופרים אותם. מבחינת תושבי ישראל נוכחותם בממשלה היא שמונעת בחירות ועוזרת להשרדות נתניהו.
הם לא היו מאמינים שכמעט חמישה חודשים אחרי המלחמה, האנשים שאחראים לכישלון עדיין יושבים על כיסאותיהם, ובנימין נתניהו מכריז בחוצפנות שהבחירות יתקיימו רק בעוד כמה שנים.
בישראל חושבים: איזו יוהרה, איזו עזות מצח, הוא עומד מול תושבי ישראל ומכריז במפורש שאין לו כוונה להתפטר, לא בסיומה של המלחמה ולא אחריה. הוא מדבר על "ניצחון מוחלט" בזמן כל הישראלים יודעים שלא יהיה ניצחון כזה. ניצחון מוחלט של נתניהו הוא רק הישרדות על כיסא ראש הממשלה ולא שיחרור השבויים.
