האינתיפאדה השלישית והפחד בישראל
עם התקרבות חודש רמדאן והגדלת הסיכוי להתחלת האינתיפאדה השלישית בשטחים הפלסטינים, בישראל חשים באוזלת יד ופחד.
עם התקרבות חודש רמדאן והגדלת הסיכוי להתחלת האינתיפאדה השלישית בשטחים הפלסטינים, בישראל חשים באוזלת יד ופחד.
העמידה של תנועת ההתקוממות חמאס מול ההתקפות חסרות התקדים של ישראל הצליחה לצטרף את המבצע הפלסטיני (מבול אל אצקא) לחודש רמדאן שהוא בעל פוטנציאל להתלקחות אינתיפאדה כוללת בשטחים הפלסטינים וזה מוביל לדאגה עמוקה ופחד אצל הישראלים שחוששים מתגובה עממית בלתי ניתנת לרסן.
האינתיפאדה היא שם סוד לכל מאבק עם "האויב הציוני" בכל היכולת אפילו בלי כלי נשק ועם ידיים ריקות שהתחילה להציג את עצמה בשנת 1987. המאפיין של אינתיפאדה הוא השתתפות המונים במאבק, בלי לקבל הוראה או אישור ממישהו ובלי לחשוב על איזו כלי נשק ביד. מספיק רק רצון ויציאה לרחוב. מאפיין נוסף הוא תחושת שייכות לעם אחד שמציג את הרצון היחיד של העם וזה נותן אפשרות לכל איש להצטרף ל"פעולה מקודשת עממית ומאוחדת", דבר שמעורר דאגה עמוקה בישראל. אם במלחמות רגילות אפשר לייצר סוג של הבדל ומרחק בין הציבור הפלסטיני ברצועת עזה לבין הפלסטינים בגדה המערבית וגם הפלסטינים שמחזיקים בתעודת זהות ישראלית ולשלוט בניב של מלחמה זה מתאדה באינתיפאדה שהיא מקום הופעתה של התחושה העמוקה ביותר אצל כל עם מסוים.
חלק מהמומחים מקשרים את הקשחת העמדות של תנועת ההתקוממות בשיחות על חילופי האסירים לנושא זה. הם מאמינים ככל שמתקרבים לחודש רמדאן העמדות של הפלסטינים במו"מ הופכות קשות ואיתנות יותר. כאילו מתקרבים ל"מעוז אלוהי" שנותן תיקווה בכל צעד קרוב יותר.
לא בכדי שחבר הלשכה המדינית של חמאס אוסמה חמדאן קרא לציבור הפלסטיני, להתחיל בחודש רמדאן תהלוכה לעבר מסגד אל אקצא ולהשתתף במלחמה.
תנועות ההתקוממות מתעקשות על העמדה העקרונית לשים סוף לנוכחות הצבאית של ישראל בעזה והסרת המצור מעל רצועת עזה כתנאי הכרחי לכל חילופי אסירים.
מצד אחר ככל שהמלחמה מתארכת יותר, המחלוקות בין חברי הקואליציה והקבינט בישראל מתגדלות יותר. בנוסף למחלוקות בין חברי הקואליציה על חילופי האסירים יש מחלוקת גם בין ישראל לבין ארה"ב שהציגה את עצמה בביקורו של בני גנץ לארה"ב למרות התנגדות של נתניהו. גם במוסדות המודיעין של ישראל הודו שהמשך המלחמה יוביל לכישלונות נוספים.
לפי מומחים אפשר לצפות שעם תחילת חודש רמדאן יתחיל גם מאבק אצל הפלסטינים החיים בתוך הקו הירוק. ואם יתחיל מאבק כזה אין לישראל כוח לעמוד מולו. עוד נקודה היא שניסיון האינתיפאדות מוכיח שעם התחלת אינתיפאדה, התמיכה הבינלאומית בארגונים הפלסטינים גם היא מתגדלת.
הנסיגות האחרונות של ישראל ברצועת עזה הן צעדים ראשוניים לנסיגה כללית של ישראל מול הרצון הפלסטיני. פתיחת חזית עממית נוספת בתוך ישראל יכול לשמש כחוליה מקשרת בשרשרת המאבק נגד הכיבוש שמקשר בין המאבק ברצועת עזה לגדה המערבית ואולי למחנות הפליטים בירדן. אולי האינתיפאדה החדשה תהיה סוף מכריע למה שהתחיל במבול אל אקצא.
