למה החאג' חשוב? תנועה בקנה מידה עולמי
-
החאג חשוב כי הוא טקס בקנה מידה עולמי
חאג' הוא מעשה פולחן בו אסופות חוכמות רבות כמו עבדות לאלוהים, סולידריות ואחדות.
על פי דו"ח פארס טודי, מסורת החאג' זכורה לאיברהים והיא מבוצעת בשתי צורות חובה "וג'יב" ולא חובה אבל מומלץ "עומרה". מוסלמים ברחבי העולם הולכים למסגד אל-חראם בעיר מכה (ערב הסעודית) בעשור הראשון של חודש האחרון בלוח השנה האסלאמי (ז'י-אל-היג'ה) כדי לבצע את טקסי החאג' המחייבים. עם זאת, בפולחן העומרה מתקיים לאורך כל השנה. כל מוסלמי, אם הוא יכול להרשות לעצמו, מחויב ללכת לחאג' (חובה) לפחות פעם אחת בחייו.
יתרונות החאג'
הקוראן אומר על הפילוסופיה של החאג': "ליהנות מרווחים עבורם..." פירושו "כדי שיוכלו לחזות ביתרונותיהם השונים". הטבות אלו כוללות סוגיות חומריות ורוחניות, פוליטיות, חברתיות, תרבותיות וכלכליות, והיתרונות שלה מגיעים לפרט ולחברה; למשל, אחת מחוכמות החאג' היא לבחון את הנושאים והבעיות החשובות של האומה האסלאמית, לחזק את האחדות של המוסלמים בעולם, חילופי תרבות וכו'.
עבדות ופולחן
החוכמה החשובה והמועילה ביותר של החאג' היא לבטא עבדות ופולחן בפני אלוהים, דבר שניכר בכל מעשי החאג' כמו "איחראם", "הקפות" ו"הקרבה".
תשומת לב לעולם הבא
על ידי הלבשת "איחראם" וניתוק התלות בקשרים ובקשרים חומריים ועולמיים, אדם מוכן לעלות וללכת במרחבים רוחניים ומיסטיים.
קונצנזוס מוסלמי
מוסלמים מכל חלקי המדינות האסלאמיות והלא-אסלאמיות מתאספים במהלך החאג' ובאחדות ובקונצנזוס, הם חוקרים את הפתרון לבעיות המדוכאים בעולם ומבקשים עזרה מהכוח העצום של המוסלמים בעולם כדי לפתור את הבעיות של החברות שבהן הם חיים.
שמירה על יצירותיו וחדשותיו של הנביא הקדוש
"הישאם אבן חכם" מצטט מאת האימאם סאדיק: "אלוהים ברא את בני האדם... וציווה עליהם לבצע חאג' כדי לקיים את הציות הדתי ולרכוש האינטרסים הארציים שלהם; בעונת החאג' מתאספים מוסלמים מהמזרח ומהמערב ומתוודעים זה לזה; מדינות משתמשות זו בעסקיה ובמוצריה הכלכליים של זו; עולי הרגל גם לומדים על יצירותיו וסיפוריו של הנביא הקדוש ושומרים על יצירות אלו שלא יישכחו. אם כל אומה רק תדבר על הסביבה שלו, הם יאבדו והערים ייחרבו... זו הפילוסופיה של החאג'".
יציבות החברה האסלאמית
במימד החברתי, החאג' נחשב למקור יציבות הדת ויציבות האומה האסלאמית, המסירה את הענישה מהקהילה המוסלמית בעולם. מסיבה זו, הסיפורים רואים בנטישת הכעבה ובנטישת החאג' את הגורם להרס החברה ולהשלכת העונש האלוהי, והשליט האסלאמי מחויב לעודד אנשים לעשות זאת, ואם אנשים עושים זאת. אין להם את האמצעים הכספיים, אפילו לשלוח אותם לחאג' על חשבון הכסף הציבורי Baitul-Mal.
טיפול בעוני
החאג' מסיר את העוני מהחברה הדתית. אדם משלם את התחייבויותיו הכספיות באמצעות חאג' ומקריב קורבנות בדרך ה' לעזרת העניים ביום עיד אל-אדחא, ואחרי החג' יש לו אוכל וצדקה.
סלידה מהפוליתאיסטים
הצהרת שנאת פוליתאיסטים, מדכאי בני אדם ומסתירים של אמיתות אלוהיות היא אחת המטרות הרוחניות של החאג'. עולי רגל גם מראים את סולידריותם עם המדוכאים של העולם.
חאג' בקוראן הקדוש
החאג' הוא אחד מפעולות הפולחן האלוהיות, הכולל כל מיני יתרונות וסודות הקיימים בפעולות פולחן אחרות. מטרת התפילה והחג' היא לזכור את אלוהים בלב ובנשמה של האדם. לכן ביקש איברהים מאלוהים את התפקיד העליון, שהוא עמדת ההכנעה, לצד הכעבה, עבורו ועבור ילדיו.
אחד מאנשי דת הגדולים של השיעה עלמה טבטבאי ז"ל מאמין שכאשר אנו לומדים את סיפור אברהם כפי שמתואר בקוראן, אנו מגלים שזו תקופה שלמה של עבדות וכניעה לאלוהים ומסע רוחני שעבד נוסע ממולדתו אל האלוהים על ידי השארת מאחור את העולם ואת הרצונות החומריים והיפטרות מהפיתויים הרעים להגיע לעמדת הקרבה לאלוהים.
