נתניהו מצעיד את ישראל מכישלון לכישלון
בכל מוצאי שבת מתקיימות שתי הפגנות, אחת נגד הממשלה וראשה, שנייה בעד עסקה מיידית להחזרת האסירים. המרחק הפיזי בין ההפגנות הולך ומתקצר משבוע לשבוע; מתקצר גם המרחק הפוליטי. המחאה של 2023 מתכנסת לתוך הזעקה של 2024, וכבר קשה להבחין בין השתיים.
מה גם שהממשלה, בלי גנץ ואיזנקוט, בהנהגת הקיצונים סמוטריץ' ובן גביר, פורקת כל עול, גם בעזה, גם בגדה, גם בהפקרת האסירים, גם בהפקרת החיילים: ממשלת הכהניסטים הראשונה.
תנועות המחאה פתחו בשבוע של הפגנות ואירועי שיבוש בעיר הקודש, קיסריה ותל-אביב ובכבישים ראשיים ברחבי ישראל. הסיכוי שהאירועים האלה ימוטטו את הקואליציה קטן מאוד. נתניהו צלח בשבוע שעבר בשלום את ההצבעה בכנסת על חוק ההשתמטות, הצבעה שנחשבה לאיום הגדול ביותר על הישרדות ממשלתו. השרים וחברי הכנסת של הליכוד שהבטיחו בחדרי חדרים להצביע נגד החוק, השתפנו והצביעו בעד, לבד מיואב גלנט, האחד שהעז.
תהליך ההמרה הושלם. בהצבעות הבאות הם יגלו שיותר ויותר קל להם להצביע בניגוד לדעתם, בניגוד למצפונם, בניגוד לרצון הבוחרים שלהם. הצייתנות משחררת. אין פלא שנתניהו הגיב על ההצבעה בצחוק גדול: עליבותם של המתנדנדים הצחיקה אותו.
הם ימשיכו להצביע נגד עצמם עד סוף מושב הקיץ של הכנסת. לא מהם תבוא הישועה; גם לא מאריה דרעי. כל מי שעיניו בראשו יודע שהנזק שנגרם לישראל במהלך כהונתה של ממשלת נתניהו גדול מכל מה שהיה ב-76 שנותיה; כל מי שעיניו בראשו יודע שהתיקון לא יבוא מהממשלה הזאת, בהרכב הזה; כל מי שעיניו בראשו יודע שיציבותה של הממשלה עומדת ביחס הפוך ליציבותה של ישראל.
בהפגנות לא תתפרק הממשלה של נתניהו, גם לא בהצפת הרשת החברתית בפוסטים מלאי רגש ובאיורים מלאי שנינות. צריך להוסיף: גם לא בטורים בעיתון. כל אלה טובים בגיוס הצד האחד, אבל ההשפעה שלהם על הצד השני מזערית. החברה הישראלית מקוטבת: אין בה כרגע שיח הדדי, אין בה קשב; זה ההישג הפוליטי הגדול ביותר של נתניהו ועוגן ההצלה שלו.
זה חודשים גורר נתניהו את הצבא להסתבכות בעזה, בלי תוכנית, בלי חזון, בניגוד לתפיסה המקצועית של הצבא. הוא מסכל בתואנות שונות כל סיכוי לעסקה שתחזיר את האסירים, בניגוד לתפיסה של הצבא. הלוי יכול היה להיאבק יותר, ואולי עוד ייאבק.
החיילים, המילואימניקים, הסדירים, אנשי הקבע ובבני משפחותיהם, הם הראשונים שמשלמים את מחיר הכניעה למגזר החרדי, בהארכת שירות, ולמגזר החרד"לי, בפתיחת חזית שלישית בגדה המערבית.
אולי שהממשל האמריקני הוא הגורם הראשי שמרסן היום את סמוטריץ' ובן גביר. אך הממשל פועל קודם כל על פי התפיסות והאינטרסים שלו.
