שעון החול לפיזור הכנסת מתקתק
בימים האחרונים, באופן שמשקף מציאות אמיתית או שלא, מנשבות בכנסת רוחות של בחירות.
בימים האחרונים, באופן שמשקף מציאות אמיתית או שלא, מנשבות בכנסת רוחות של בחירות. העצמאות שמפתחים לפתע חברי כנסת מהליכוד, גם מהספסלים האחוריים, שמסרבים להתיישר עם אילוצים קואליציוניים ומנסים להישאר קשובים לציבור, חוק הגיוס המסובך ומשבר חוק הרבנים שפרצו החוצה, הם כבר אינם רעשים תת-קרקעיים. הרעשים מחרישי אוזניים, התחזיות למערכת בחירות קרבה מתרבות גם בתוך הקואליציה, שכבר עכשיו מצויה במבוי סתום.
המשבר בין הליכוד לש"ס - והעימות שבמסגרתו האשים אריה דרעי את בנימין נתניהו בכך שהוא אינו עושה למענו דבר, ולמעשה כלום לא יוצא לו מהשותפות הזאת - משקפים אירוע גדול בהרבה. זה לא רק חוק הג'ובים לרבנים, זו תחושה כללית הולכת וגוברת שבמסגרתה ש"ס לא מביאה אף הישג לקהל שלה - וגם נשחקת ציבורית וסובלת מתדמית בעייתית ברף הגבוה ביותר שחוותה.
בשכונת הר נוף בעיר הקודש, הטריטוריה הטבעית של דרעי, שם תמיד יהיו ש"סניקים אוהדי נתניהו, מתחילים להיראות כבר הסדקים הראשונים. השיח בבתי הכנסת הוא כבר לא כתמול שלשום. יותר ויותר תומכי המפלגה שואלים את עצמם מה יוצא להם מהשותפות עם נתניהו, שכבר זמן רב לא מצליח לספק להם בשורה, שעה שהציבור הכללי מפתח רפלקס הקאה מהדרישות שהן חלק בלתי נפרד מההסכם הקואליציוני. בקרב תומכיו של דרעי, יש מי שמשוכנעים שחוק הרבנים נולד כדי להכשיר את דעת הקהל החרדית לבאות. בפועל, לתפיסתם, אנחנו חוזים בקו השבר בין הליכוד לש"ס, זה שמסמן שדברים לא יחזרו להיות כפי שהיו.
נכון שעוד מוקדם להעריך ולחזות, אולם אם תשאלו אותם, הם יגידו ללא צל של היסוס ששעון החול לפיזור הכנסת כבר החל לפעול ולא רק זה, הוא מסמן את העידן החדש. במערכת הבחירות הבאה, לשיטתם, כבר לא יככבו מסרים מוכרים מסוג: "ביבי צריך אריה חזק". האירוע הזה הסתיים, מיצה את עצמו. דרעי, הם אומרים, יחשב מסלול מחדש.
מי שמכירים את התנהלותו הפוליטית, מעריכים כי למרות הבטן המלאה ותחושת ההשפלה, הוא לא יפזר את הכנסת ולא ידחוף את הממשלה אל קיצה בעשר אצבעותיו. ואולם, דרעי יהפוך לשחקן פאסיבי, כזה שלא נלחם על הממשלה ולא מתרגש ממקלות בגלגליה, אולי אפילו יתקע בעצמו כמה כאלה בקרוב. הכול כדי להביא לבחירות.
לא בטוח שמשהו טוב יותר מחכה לחרדים בחוץ. בליכוד טורחים להזכיר לדרעי ולגפני כמעט מדי יום כי אם הממשלה הזאת תתפרק - הם יהפכו למגזר השנוא ביותר בישראל. אבל נדמה שזה לא כל כך מרשים את דרעי. אם המהלך להכשרת דעת הקהל החרדי יצלח - הכול יכול להיות. אפילו בכנס הנוכחי.
מהצד, מי שדואג לא להוריד את מפלס הלחץ של נתניהו הוא השר "לביטחון לאומי" שלו, הקיצוני איתמר בן גביר. הוא טורח להזכיר לנתניהו מדי יום כי לא ירד מדרישתו להיכנס לקבינט המלחמה. סליחה, הפורום המצומצם להתייעצויות ביטחוניות. וגם לא מהסס לשגר איומים גם מתוך האקווריום של נתניהו בכנסת.
