הקשקושים העלובים של הדחיין הקרוני

בנימין נתניהו חייב ללכת הביתה, אתמול. הוא האחראי המרכזי למחדל הגדול בתולדות ישראל.

הוא ממשיך להתעלם, לזלזל, לשקר ולתחמן. נראה כי נפשו חפצה בהמשך שלטונו המתנדנד יותר מאשר בהצלת הספינה המתנדנדת שבראשותו. הוא שאחראי לפגיעה הקשה בביטחון הישראלים, להתעלמות מנורות האזהרה לפני 7 באוקטובר, להרס הכלכלה ולאדישות המופגנת מול נורות האזהרה העכשוויות מהמיתון ההולך וקרב, להרס "הלכידות" ולפגיעה בחוסן האזרחי.

ביבי תקוע בתנועת מלקחיים ובמלכוד: BBB  מצד אחד ביידן, מצד שני בן גביר (וסמוטריץ'), והוא באמצע. הקיצוני בן-גביר חשוב לו יותר מארה"ב, ונראה שהוא נהנה לעשות דווקא – לשים על סדר היום את שיפוץ הבריכה בקיסריה, לארגן טקס זיכרון ל-7 באוקטובר, לעכב את הכנת התקציב, להוציא את הדלק ממנועי הצמיחה ולהחריב את הכלכלה, להתעלם מהורדת דירוג האשראי, ובעיקר – לשחק חזק מול דרישות העולם ורוב הישראלים, כולל רוב מצביעי הליכוד, להחזיר מהר את האסירים, למרות שהם "סובלים אך לא מתים" כדבריו, לפני שכולם ימותו. איך הוא יכול, ובעיקר – למה הישראלים מאפשרים לו להיות שם? מדוע הח"כים של הליכוד עיוורים למתרחש ומאפשרים לו להמשיך לאחוז בקרנות המזבח?

אחד המחדלים הנוספים של נתניהו הוא סירובו לשרטט מלכתחילה את היום שאחרי. היה עליו גם להוביל מזמן לעסקת חילופי אסירים מהירה שהייתה מצילה חיים רבים.

שעון החול הולך ואוזל. הוא קיומי. הבחירות בארצות-הברית תתקיימנה ב-5 בנובמבר. קמלה הריס את נתניהו היא לא סובלת. לפיכך, את הזמן הקצר שנותר עד הבחירות בארה"ב, נתניהו צריך לנצל כדי לעשות סדר ולסגור את סיפור עזה והאסירים.

במקביל, החקירה הנגדית של נתניהו במשפטו, שתחל בראשית דצמבר. יש להניח שנתניהו לא יאפשר למתנגדיו לראות אותו מזיע מספר חודשים על דוכן העדים. מנהיג סביר, אצילי, היה עושה מעשה ביידן ומצהיר שמדינתו חשובה יותר ממנו, אך איש לא מצפה זאת מנתניהו, ולכן סביר שהוא יעשה כל אשר ניתן, הכל, כדי להימנע מלהגיע לדוכן העדים. הישראלים אומרים: "הלוואי שהיה מי שילחץ להגיע לעסקה שתשחרר אותו ממשפטו ואת הישראלים ממנו".

לאור זאת – הישראלים נכנסים לתקופה קריטית לעתידה הביטחוני והכלכלי של ישראל, ולראשונה בהיסטוריה, מבן-גוריון ועד בן-גביר, מנהל אותם אדם שאי-אפשר לסמוך עליו, לא על אמינותו ולא שהוא פועל אך ורק למען האינטרסים של הישראלים. נתניהו חזק בהפקת סלוגנים המשדרים גבורה מדגם פופאי, כמו "פתחסטן-חמסטן", "ניצחון מוחלט", "משא ומתן ולא מתן ומתן" ועוד קשקושים עלובים שוודאי ממציאים לו מקורביו, בתקווה שזה יפעל לעידוד הבייס. ומה עם האסירים ביבי? והמפונים? והגרעין האיראני שהתפתח תחת סלוגניך? והביטחון? והשבר הפנימי? והכלכלה המתרסקת? הכל כנראה בסדר, זה אולי הישראלים שלא מבינים.