חיי הסימביוזה בין נתניהו לבין גלנט
מחאת הענק שפרצה ביממה האחרונה אמנם נולדה בעקבות מות ששת האסירים ברפיח, אבל הכינוי שהעניקו לה גולשים ברשת – "ליל גלנט 2" – חפף למה שנראה בימים אלה כשיא נוסף במערכת היחסים המורכבת והנפיצה בין בנימין נתניהו לבין יואב גלנט.
השאלה שעדיין תלויה באוויר היא מה רוצה כל אחד מהם: האם נתניהו גמר אומר לפטר את גלנט ולהכניס במקומו גורם פוליטי אחר? והאם גלנט סבור שמיצה את תפקידו במציאות שבה החלטות ביטחוניות מתקבלות מעל ראשו? או שמא דווקא עכשיו הוא רואה חשיבות יתר בהישארותו בתפקיד?
גורמים שמכירים באופן אינטימי את מערכת היחסים בין השניים, ולוקחים חלק בדיונים הרגישים שבהם צפות המחלוקות החמורות ביניהם, טוענים שהשאלה העיקרית היא מי מביניהם יישבר ראשון: נתניהו שיחליט שאינו מסוגל לנהל מלחמה לצד שר מלחמה לעומתי, או גלנט, שיחליט שההצבעה הלא מתוכננת על ציר פילדלפי בקבינט הייתה הקש האחרון על גב הגמל.
נתניהו מעוניין מאוד להחליף את גלנט בדמות פוליטית אחרת, כזאת שתראה איתו עין בעין בענייני המלחמה ועסקת האסירים, אבל נאלץ להפגין איפוק. יש לכך כמה סיבות: ראשית, אין זה מהלך פשוט בעיצומה של מלחמה שעוד עלולה להתרחב. שנית, פיטורי גלנט יכפילו את הזעם הציבורי ויבעירו את הרחובות עוד יותר. הסיבה השלישית היא שללא גלנט יישאר נתניהו עם הרכב קבינט שאינו רק בעייתי וקיצוני, אלא גם חסר ניסיון ביטחוני.
לאורך השנים הקפיד נתניהו להציב לצידו שותפים מתונים יחסית. לא בהכרח יונים, אבל כאלה שהיוו משקל נגד לסביבתו הטבעית מימין. אהוד ברק, ציפי לבני, יאיר לפיד, משה כחלון, בני גנץ וכעת גלנט - כולם היו שם בתפקיד המגן האנושי, בולמי הזעזועים של המחנה הניצי. ויתור על מגן חוצץ שכזה במציאות מלחמתית כה מורכבת - קל וחומר כשגלנט ממילא בעמדת מיעוט בקבינט - הוא מנוגד ל-DNA הפוליטי של נתניהו.
רגע לפני ההצבעה המפתיעה שקבעה שציר פילדלפי יישאר בידי צבא ישראל במסגרת כל הסדר או עסקה, פנה גלנט לחברי הקבינט ואמר להם: "ההצבעה שלכם היום מייצרת שני נתיבים גרועים: או שהאסירים ימותו, או שאתם תצטרכו לבטל את ההחלטה שקיבלתם".
הוא חזר והדגיש שזמנם של האסירים אוזל וניסה למנוע את ההצבעה, אולם נותר בודד מול רוב מוחץ. למה, אם כן, שר מלחמה שסבור שהקבינט מקבל החלטות גרועות עם משמעויות קריטיות לחייהם של ישראלים, לא מניח את המפתחות ומתפטר?
בינו ובין צוותו הקרוב גלנט אפילו לא מעלה את האפשרות של התפטרות. היא לא נמצאת על סדר יומו. נדמה שלשיטתו, פרישה שלו לא תועיל לישראל בשום צורה ולא תקדם אף אחת ממטרות המלחמה - לא את החזרת האסירים, לא את"הכנעת" חמאס ולא את הטיפול בחזית הצפונית.
אנשים ששוחחו איתו לאחרונה אומרים שהוא רואה את עצמו כקו ההגנה האחרון של ראשי מערכת הביטחון - בעיקר הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר – שבאופן תדיר מתנגשים עם הדרג המדיני בסוגיות מהותיות. בלעדיו יהיה להם קשה מאוד, והתפטרותו עלולה להוביל לכך שגם הם ישימו את המפתחות. ומי ימונה במקומם? השאלה הזאת טורדת את מנוחתו של גלנט.
"במרץ 2023, כשגלנט התריע פומבית מהרפורמה המשפטית, הוא עשה את זה על מנת למנוע מהחוק להגיע להצבעה או לחילופין לגרום לכך שהחוק יובא בהסכמה", אומר גורם המעורה במתרחש. "הייתה לו יכולת להשפיע מהנקודה שלו. אבל במקרה הנוכחי, כשהמלחמה מתנהלת, התפטרות משולה לקפיצת ראש לבריכה ריקה. אוקיי, הוא יתפטר. ומה אחר כך"?.
