זיהום ביביסטי באמצעות מינויים פוליטיים
בג"ץ בלם את ניסיונו של בנימין נתניהו להשתלט על תפקיד נציב שירות הממשלה, בדרכו לבזוז את השירות הציבורי ולמלא אותו במשרתי שלטון. באוגוסט, במפגן ראווה של חזירות, הממשלה אישרה פה אחד לנתניהו למנות בעצמו את הנציב, בכפוף לאישורה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות הממשלה.
זאת, חרף התנגדות היועמ"שית, שדרשה שהמינוי יתבצע על ידי ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס. בדיון בעתירות נגד החלטת הממשלה ממלא מקום נשיא העליון, יצחק עמית, והשופטים דפנה ברק ארז ונעם סולברג הבהירו לממשלה שמדובר בהחלטה פסולה, ולמעשה נתנו לה ארכה של שבועיים לרדת מן העץ. בתום הדיון השופטים הורו לממשלה להודיע בתוך שבועיים אם היא מוכנה לקבל החלטה אחרת בנוגע להליך מינוי הנציב. השופטים אמנם לא הוציאו צו על תנאי פורמלי, אבל אותתו לממשלה באופן שאינו משתמע לשני פנים שעליה לקבל החלטה אחרת על מתווה חדש למינוי.
מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה הרב זירתית שנמשכת כבר שנה מאז לא הרפתה את ידיה של ממשלת נתניהו. היא ממשיכה לקדם את ההפיכה המשטרית במטרה להשתלט פוליטית על מערכת המשפט, התקשורת ושירות הממשלה. נציב שירות הממשלה נמצא גבוה בבנק המטרות של הפיכה זו, שמבקשת לחסל את שומרי הסף. מדובר בתפקיד מפתח, שומר סף מהמעלה הראשונה, שמפקח על המינויים בשירות הציבורי ומונע את זיהומו במינויים פוליטיים שאינם ראויים ואינם מקצועיים. מסיבה זו בדיוק נתניהו ושותפיו הפוליטיים מעוניינים להשתלט עליו, כדי שלא יהיה מי שימנע מהם להפוך את שירות הממשלה לשירות לחלוקת ג'ובים ל"יהלומים" ששלטון הליכוד ועוזריו חפץ ביקרם.
השופטים לא חסכו ביקורת מהממשלה, וניכר שהיטיבו להבין שמדובר בניסיון להשתלטות עוינת על השירות הציבורי, בתוספת בונוס של יריקה בפרצופה של היועמ"שית — שומרת הסף מספר אחת. גלי בהרב־מיארה הבהירה שמדובר בהחלטה לא חוקית, ש"מסמלת מגמה של ניסיונות לכרסם באופיו המקצועי, הממלכתי והא־פוליטי של שירות הממשלה, במטרה להגדיל את 'מוטת השליטה' הפוליטית עליו". השופט עמית השווה בין קו ההגנה של הממשלה לגישתה של מירי רגב לתאגיד שידור הציבורי: "מה שווה הנציבות אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה?"