שלוש אפשרויות של ישראל בתקופת המעבר של הנשיאות האמריקנית
נותרו כחודשיים עד למסירה הרשמית של הממשלה האמריקאית לדונלד טראמפ, בינתיים צפויים לקרות אירועים רבים בהקשר של תמיכת וושינגטון בישראל, שאינה באחריות אף אחד מהנשיאים הנוכחיים והנבחרים של ארצות הברית.
לבנימין יהיה יותר חופש פעולה בתקופת המעבר של הנשיאות האמריקנית.כמובן שזה לא אומר שנתניהו יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי ההשלכות של מעשיו ירדפו אחריו חודשיים לאחר מכן. עם זאת, אנו יכולים לשקול מספר מצבים בחודשיים הבאים:
1
הסלמה במתיחות עד כדי מלחמה אזורית
בימים הראשונים לניצחונו של טראמפ היו ספקולציות בתקשורת ונאמר שטראמפ נתן לנתניהו אור ירוק. במקביל נאמר כי טראמפ איפשר לנתניהו להסלים את המתיחות וליישם תרחישים מסוכנים בתקופת המעבר מכיוון שעדיין אין לו אחריות בממשלת ארה"ב.
2
הפחתת המתחים כדי להגביר את האפשרות להפסקת האש העתידית
במקרה זה נאמר שטראמפ חשש מהתלקחות של מלחמה אזורית בחודשיים הללו וחושש שממשלתו העתידית תהיה מעורבת במלחמה אזורית בשל הסלמות של נתניהו.
3
המשך דרך הנוכחית, שבהחלט ילווה בעליות ומורדות
במקרה זה, שמירה על הסטטוס קוו נועדה למנוע את נסיגת ישראל ובמקביל לא ליפול לתהום של מלחמה אזורית.
אבל התגברות ההתקפות הישראליות על דחייה וההפצצה מדי שעה בדרום לבנון היא סימן לכך שהמצב הראשון עשוי להיות על הפרק. הרשויות בלבנון הודיעו כי בשבת ובראשון שעברו, תוך 24 שעות, בוצעו 145 תקיפות נגד לבנון, שהיה חסר תקדים עד כה.
על הסיבה ליישום המצב הראשון, יש מי שכתבו שטראמפ חיפש הפסקת אש ובכוונתו לכבות את המתיחות באזור זה בדמות הרואית. לכן, הוא השאיר את ההזדמנות הזו מול נתניהו להנחיל מהלומות כבדות יותר על ההתקוממות לפני שהוא ייכנס לתפקיד.
בכך, העלויות של הסלמה במתח ייפלו על כתפיהם של הדמוקרטים ושל ביידן, שעדיין פועל.
אבל יש לטראמפ פרויקטים לא מושלמים שבמהלך כהונתו הקודמת עשויים להסתיים בקדנציה זו כולל הפרויקטים "עסקת המאה" ו"הסכם איברהים", שזרעיהם ניטעו בפסגת ורשה ב-2019, אך לא הושלמו עד תום הסיבוב הראשון של ממשל טראמפ.
ניכר כי המשך המלחמה בין ישראל לבין ההתקוממות הוא המכשול העיקרי להסכמים אלו ומונעת ממדינות ערב להתקרב לישראל.
