ישראל, אדריכלית האיראנופוביה והשיח האנטי-איראני בתקשורת המערבית
-
עמדת משרד החוץ של איראן בנוגע לתפקידה של טורקיה בהתפתחויות בסוריה
"פארס טודיי" - לפי סקר שנערך בקרב רשתות תקשורת מערביות, שרבות מהן קשורות למוסדות המקורבים לישראל או לתומכיה, הן משתמשות בשפה ובמושגים ספציפיים כדי למסגר את דעת הקהל כלפי איראן.
ישראל, אדריכלית האיראנופוביה והשיח האנטי-איראני בתקשורת המערבית
השיח התקשורתי והספרות הפוליטית הפופולרית על איראן, במיוחד בתקשורת המערבית ובחלק מהתקשורת האזורית המזוהה עם המערב, מושפעים מאוד ממדיניותה של ישראל. לפי "פארס טודיי" מדיניות זו, אותה מובילה ישראל ורשת התקשורת המערבית העצומה המזוהה עמה, בתמיכתה של ארה"ב, תוכננה כך שבאמצעות שימוש במסגרות שפה ממוקדות ומוטה, העובדות הקשורות לאיראן מעוותות. וכתוצאה, דעת הקהל מסיתה את העולם נגדה.
ישראל, אדריכל השיח האנטי-איראני
ישראל, כאחת השחקנים המרכזיים בעיצוב מדיניות עוינת נגד איראן, משתמשת בתקשורת ככלי לעיצוב דעת הקהל. ניתן לנתח גישה זו בהתאם לשלוש מטרות עיקריות:
1. הסטת תשומת הלב מהכיבוש ומפעולותיו הבלתי חוקיות: על ידי הצגת איראן כאיום עולמי, ישראל מנסה להסיט את תשומת הלב מהפרות זכויות אדם, התנחלויות בלתי חוקיות וכיבוש אדמות פלסטיניות.
2. יצירת קונצנזוס בינלאומי נגד איראן כמכשול החשוב ביותר מול הקולוניאליזם הציוני: ישראל משתמשת בתקשורת המזוהה עם המערב כדי לקדם את שיח האיראנופוביה ולהגביר את הלחץ הדיפלומטי והכלכלי על איראן.
3. חיזוק מעמדה האסטרטגי באזור: ברמיזה שאיראן היא הגורם לחוסר היציבות באזור, ישראל מנסה להציג את עצמה כשחקן לגיטימי ומגן על היציבות.
רשת תקשורת מערבית ושעתוק השיח הישראלי
רשתות תקשורת מערביות, שרבות מהן קשורות למוסדות הקרובים לישראל או לתומכיה, משתמשות בשפה ובמושגים ספציפיים כדי למסגר את דעת הקהל כלפי איראן. לפי עורך הדין הבינלאומי רזה נסרי, כמה מהצירים החשובים ביותר של מדיניות שפה זו, הם:
- תצורות מילים ממוקדות:
- "משטר" במקום "ממשלה": מונח זה משמש במטרה לצמצם את הלגיטימיות של המערכת השלטונית של איראן, וישראל והמערב רוצים להשתמש בו כדי לצמצם את מעמדה של איראן כשחקן לגיטימי בקהילה הבינלאומית.
- "שליחים" במקום "תנועות שחרור לאומיות": שינוי ניסוח זה נועד להכפיש קבוצות התקוממות אזוריות ומציג את תמיכתה של איראן בקבוצות אלו כהתערבות בלתי חוקית.
- "טרוריסט" או "מיליציה" לקבוצות התקוממות: באמצעות התוויות הללו, כלי תקשורת מערביים המזוהים עם ישראל מנסים להמעיט בתפקידן של קבוצות אלו במאבק בכיבוש ובקולוניאליזם.
- דואליות בפרשנות של אמצעים אזוריים:
- הפעולות האזוריות של איראן, כמו תמיכה בשכנותיה או התנגדות למתערבים זרים, מוצגות כ"התערבויות למען התרחבות". מצד שני, שיתוף הפעולה האזורי של ישראל או ארה"ב מתפרש תחת הכותרת של "אחדות" ו"תומכת ביציבות".
- תוכנית הגרעין של איראן מוצגת כ"איום גרעיני", בעוד שהמיליטריזם הגרעיני של ישראל, שהוא לגמרי מחוץ לפיקוח הבינלאומי, הוסר מעשית מהתקשורת.
- השפלה תרבותית ופוליטית:
באמצעות צמצום ההנהגה הפוליטית של איראן ל"מולות" ו"אייתוללות", התקשורת המערבית מנסה להתעלם מהמורכבות הפוליטית של איראן ולהציג תמונה פשטנית שלה המסייעת למטרה של הפחתת הלגיטימציה.
התקשורת ככלי מדיניות של ישראל
צריך לדעת שלמרבה הצער, התקשורת המערבית היא לא רק שליחת השיח הישראלי, אלא למעשה פועלת כזרוע הרכה של הפוליטיקה של הישות הלא לגיטימית הזו. על ידי בחירה סלקטיבית של חדשות, הכוונת ניתוח ותווית מוטה, כלי תקשורת אלו מכוונים את דעת הקהל לכיוון האינטרסים של ישראל.
- עיוות ציר המשברים: בהדגשת איראן כ"גורם של חוסר יציבות", רשת התקשורת המערבית מתעלמת מהשורשים האמיתיים של משברים אזוריים, לרבות הכיבוש הישראלי והתערבויות הצבאיות של ארה"ב.
- דה-לגיטימציה של ההתקוממות: ישראל משתמשת בתקשורת המערבית כדי לעשות דה-לגיטימציה של קבוצות התקוממות אזוריות ומנסה להפוך את המאבקים הלגיטימיים של קבוצות אלה נגד הכיבוש לבלתי חוקיים באמצעות תיוגם "טרוריסטים".
ולבסוף, השיח התקשורתי ככלי לכוחה הרך של ישראל
התקשורת המערבית, כחלק מאסטרטגיית הכוח הרך של ישראל ואמריקה, ממלאת תפקיד חשוב בעיצוב השיח האנטי-איראני. השיח הזה, תוך שימוש בשפה ובמושגים ממוקדים, לא רק מעוות את העובדות על איראן, אלא גם מאפשר לישראל להסתיר את פעולותיה הבלתי חוקיות מאור הזרקורים.
עדכון של מדיה חופשית ולא מערבית במסגרות לשוניות אלו ומתן נרטיבים אלטרנטיביים הוא צעד הכרחי להתמודדות עם מגמה זו. הניסיון לשקף את המציאות האזורית המורכבת וביקורת על העיוותים הקיימים יכולים לספק בסיס לניתוח הוגן יותר ולהבנה טובה יותר של שורשי המשברים האזוריים.
מילות מפתח: איראן בתקשורת, מלחמה תקשורתית, מערב וישראל, תנועות התקוממות.
