ישראל, היא העומדת מאחורי האיראנופוביה
השיח התקשורתי והספרות הפוליטית נגד איראן, במיוחד בתקשורת המערבית, מושפעים ממדיניותה של ישראל, בתמיכה של ארה"ב, במטרה לפגוע באיראן, תוך עיוות לעובדות בקשר לאיראן.
ישראל, משתמשת בתקשורת ככלי לעיצוב דעת הקהל נגד אירארן להשיג בין היתר שלוש מטרות עיקריות:
1. הסטת תשומת הלב מהפעולות הבלתי חוקיות של היכיבוש, מהפרות זכויות אדם ומהתנחלויות בלתי חוקיות וכיבוש אדמות פלסטיניות.
2. יצירת קונצנזוס בינלאומי נגד איראן שמהווה מכשול החשוב ביותר מול הקולוניאליזם הישראלי. ישראל משתמשת בתקשורת המערבית להפיץ "איראנופוביה" ולגרור לחץ דיפלומטי וכלכלי על איראן.
3. חיזוק מעמדה האסטרטגי של ישראל באזור, תוך האשמת איראן שהיא הגורם לחוסר היציבות באזור. רשתות תקשורת מערביות, שרבות מהן קשורות למוסדות הקרובים לישראל, משתמשות בשפה ובמושגים ספציפיים כדי להשפיע על דעת הקהל כלפי איראן.
עורך הדין הבינלאומי רזה נסרי, כתב בהקשר זה :
הישראלים ותומכיהם משתמשים במלים כמו :
- "משטר" במקום "ממשלה": מונח זה משמש במטרה לצמצם את הלגיטימיות של המערכת השלטונית של איראן, וישראל והמערב רוצים להשתמש בו כדי לצמצם את מעמדה של איראן כשחקן לגיטימי בקהילה הבינלאומית.
- "שליחים" במקום "תנועות שחרור לאומיות": שינוי ניסוח זה נועד להכפיש קבוצות התקוממות אזוריות ומציג את תמיכתה של איראן בקבוצות אלו כהתערבות בלתי חוקית.
- "טרוריסט" או "מיליציה" לקבוצות התקוממות: באמצעות התוויות הללו, כלי תקשורת מערביים המזוהים עם ישראל מנסים להמעיט בתפקידן של קבוצות אלו במאבק בכיבוש ובקולוניאליזם.
- דואליות בפרשנות של אמצעים אזוריים:
- הפעולות האזוריות של איראן, כמו תמיכה בשכנותיה או התנגדות למתערבים זרים, מוצגות כ"התערבויות למען התרחבות". מצד שני, שיתוף הפעולה האזורי של ישראל או ארה"ב מתפרש תחת הכותרת של "אחדות" ו"תומכת ביציבות".
- תוכנית הגרעין של איראן מוצגת כ"איום גרעיני", בעוד שהמיליטריזם הגרעיני של ישראל, שהוא לגמרי מחוץ לפיקוח הבינלאומי, הוסר מעשית מהתקשורת.
- השפלה תרבותית ופוליטית:
באמצעות צמצום ההנהגה הפוליטית של איראן ל"מולות" ו"אייתוללות", התקשורת המערבית מנסה להתעלם מהמורכבות הפוליטית של איראן ולהציג תמונה פשטנית שלה המסייעת למטרה של הפחתת הלגיטימציה.
צריך לדעת שלמרבה הצער, התקשורת המערבית היא לא רק שליחת השיח הישראלי, אלא למעשה פועלת כזרוע הרכה של הפוליטיקה של הישות הלא לגיטימית הזו. על ידי בחירה סלקטיבית של חדשות, הכוונת ניתוח ותווית מוטה, כלי תקשורת אלו מכוונים את דעת הקהל לכיוון האינטרסים של ישראל.
- עיוות ציר המשברים: בהדגשת איראן כ"גורם של חוסר יציבות", רשת התקשורת המערבית מתעלמת מהשורשים האמיתיים של משברים אזוריים, לרבות הכיבוש הישראלי והתערבויות הצבאיות של ארה"ב.
- דה-לגיטימציה של ההתקוממות: ישראל משתמשת בתקשורת המערבית כדי לעשות דה-לגיטימציה של קבוצות התקוממות אזוריות ומנסה להפוך את המאבקים הלגיטימיים של קבוצות אלה נגד הכיבוש לבלתי חוקיים באמצעות תיוגם "טרוריסטים".
התקשורת המערבית, כחלק מאסטרטגיית הכוח הרך של ישראל ואמריקה, ממלאת תפקיד חשוב בעיצוב השיח האנטי-איראני. השיח הזה, תוך שימוש בשפה ובמושגים ממוקדים, לא רק מעוות את העובדות על איראן, אלא גם מאפשר לישראל להסתיר את פעולותיה הבלתי חוקיות מאור הזרקורים.
עדכון של מדיה חופשית ולא מערבית במסגרות לשוניות אלו ומתן נרטיבים אלטרנטיביים הוא צעד הכרחי להתמודדות עם מגמה זו. הניסיון לשקף את המציאות האזורית המורכבת וביקורת על העיוותים הקיימים יכולים לספק בסיס לניתוח הוגן יותר ולהבנה טובה יותר של שורשי המשברים האזוריים.
