על כמאל שרף, קריקטוריסט תימני

פארס טודיי - הקריקטוריסט התימני היה בין הקריקטוריסטים הפוריים ביותר בחמישה עשר החודשים האחרונים של מבצע "מבול אל אקצא", כשיצר כחמש מאות יצירות אמנות עבור פלסטין וחזית ההתקוממות.

ליצירותיו של הקריקטוריסט התימני בן ה-47 כמאל שרף יש גוון פוליטי והן וחושפות את המדיניות השערורייתית של ישראל, ארצות הברית ואפילו האסלאם האמריקאי בחלק ממדינות האזור. לפי "פארס טודי", הסאטירה התמטית העיקרית של יצירותיו אחראית לגילוי הסתירות בין מדיניות המערב לבין האסלאם האמריקאי המתמערב.

רוב הקריקטורות של כמאל שרף מתמגדות על דמות ויש להם סיפור; סיפור עם שפה פשוטה וסמלית שכל קהל יכול להתייחס אליו. למשל, לחיילים הישראלים והאמריקאים בציורים שלו יש להם עור קר ומראה של אבן, כשקסדות מלחמה מכסות את עיניהם, כאילו הם לא יותר מרובוטים.

או שאנו רואים כמה שליטים ושייח'ים ערבים בדמות כרס בלבוש ערבי, נגררים יחד עם חביות נפט וכסף.

אחד הסמלים החוזרים ביותר ביצירותיו הוא דמותו של אברהם לינקולן, הנשיא הראשון של ארצות הברית, והאותיות U.S.A.  שניתן לראות על הטנקים והמדים של חיילים ישראלים.

בעבודותיו, בכל מקום בו יש זכר לארה"ב, יש בדרך כלל גם סמל של ישראל, והוא לא רואה את השתיים בנפרד.

אחד הדברים שהקריקטורות הפוליטיות עושות הוא להראות חלק מהמציאות שהוסתרה מעיני תושבי העולם או הוזנחה בשל הטעיית התקשורת והריחוק של האנשים מהמציאות.

כמאל שרף מנסה להראות את החלק הנסתר של המציאות בציורים שלו.

בעבודותיו חפצים מתעוררים לפעמים לחיים והופכים לדמויות, טכניקה שאנו רואים לעתים קרובות בסרטים מצוירים. השימוש בדמיון אמנותי הופך את יצירותיו לסרקסטיות ומצחיקות.

כמאל שרף מנסה להעביר את המסר שלו לקהל בכול הזדמנות שהיא. מחג המולד והתייחסות לדמותו של סנטה קלאוס ועד החרמת סחורות ישראליות ואפילו שימוש בסמלים פלסטיניים כמו הכאפייה.

הרקע של רוב הקריקטורות שהוא מייצר הוא צבע אחיד ואדמתי שנותן לאפקט תחושת פשטות ואינו מגרה את העין. כמאל שרף, לפי הגדרתו, הוא אמן עבור המדוכאים והעשוקים, והוא משתמש באמנות מצוירת רק כדי להילחם נגד היהרים ולעזור למדכאים.

מילות מפתח: ישראל, עזה, תימן, קריקטורה.