כיצד האליטות הליברליות והתקשורת המערביות מחזקות את הנרטיב הישראלי

כאשר התפרסמה ידיעה בסוף השבוע כי ביידן אישר עסקת נשק בשווי של 8 מיליארד דולר לישראל, בכיר אמריקאי הבטיח: "נמשיך לספק את היכולות הדרושות כדי להגן על ישראל". החלטתו של ביידן הייתה נקודת שפל מוסרית חדשה לנשיאותו, שכן דיווחים של אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch דיברו על רצח עם המתרחש בעזה.

לפי "פארס טודיי", נורמן סולומון  Norman Solomonכתב במאמר שכותרתו "נשיא רצח העם, מדיניות רצח העם" על הנושא הזה. נביא תמצית מהמאמר:

החלטותיו להמשיך לשלוח כמויות אדירות של נשק לישראל היו היה מלווה ונתמך בשתיקה הפעילה של הרוב המכריע של הקונגרס והתקשורת הדומיננטית בארצות הברית.

ארבעים יום לאחר תחילת המלחמה הישראלית על רצועת עזה, אן בוייר Anne Boyer הודיעה כי היא מתפטרת מתפקידה כעורכת במודור השירה ב"ניו יורק טיימס מגזין".

הצהרתה, יותר משנה לאחר מכן, עדיין משקפת את קריסת האמינות המוסרית של מוסדות ליברליים רבים בעקבות השמדת עזה.

ניתוח תוכן של ששת השבועות הראשונים של המלחמה הראה שהסיקור של הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט והלוס אנג'לס טיימס היה מוטה מאוד לטובת הישראלים ונגד הפלסטינים.

על פי מחקר שנערך על ידי The Intercept, שלושת העיתונים "הדגישו את מקרי המוות הישראלים בצורה אינטנסיבית יותר" ו"השתמשו בשפה רגשית כדי לתאר הרג של ישראלים, אבל לא של פלסטינים".

המחקר קובע: "המונח 'טבח' שימש לתיאור הרג ישראלים על ידי פלסטינים ביחס של 125 ל-2, והמילה 'נורא' שימשה על ידי 36 ל-4".

שנה לאחר המלחמה על עזה, ההיסטוריון הערבי-אמריקאי ראשיד חלידי Rashid Khalidi אמר: "ההתנגדות שלי לארגונים כמו הניו יורק טיימס היא שהם רואים הכל מנקודת מבט ישראלית. "הישראלים חיזקו בחוכמה את הפרספקטיבה הממוקדת בישראל על ידי מניעת דיווח ישיר מעזה".

חלידי סיכם: "התקשורת המרכזית נותרה עיוורת, כפי שהייתה תמיד, עדיין מוכנה לאשר כל שקר ישראלי ברברי, ועדיין מתנהגת כמו סטנוגרף כוח, וחוזרת על מה שנאמר בוושינגטון".

קרא את הטקסט המלא של המאמר כאן.