מאות חיילים ישראלי מסרבים לשוב לעזה
ערב חידוש הלחימה בעזה, מאות חיילי מילואים – בהם קצינים שלחמו בקו הראשון – מצהירים שלא יחזרו לשרת כל עוד הממשלה של נתניהו מפקירה את האסירים. במכתב שחתמו עליו כ־300 חיילים הם טוענים שהמלחמה הפכה לחסרת תכלית ומשרתת מטרות פוליטיות. חלקם הודחו, אחרים שוקלים לסרב, וכולם מדווחים על תסכול עמוק, משבר מוסרי וחוסר אמון מוחלט בהנהגה
"יומיים אחרי שנכנסתי לעזה בדצמבר 2023, שמעתי ברדיו שישראל מסרבת לסיים את המלחמה. אתה יכול להסכים או לא – לי, ברמה האישית, זה שבר את הלב.
"כל המחשבות שלי, שכנראה זה אכן המצב – שלא היה אפשר להתווכח איתן – אני בעזה ופשוט עושה משהו לא נכון. אבל אני גם לא יכול לעזוב, כי אני חובש, וזה היה מאוד לא פשוט. היה לי את הקונפליקט המוסרי הגדול בחיי. הרגשתי שזה לא נכון ולא סביר – אנחנו הורגים פלסטינים במסות, ואין שום מצב שזה מה שיחזיר את האסירים".
כך מתאר יובל גרין, בן 27, סטודנט מעיר הקודש, את תחילת המלחמה שלו – כשכבר בשלבים מוקדמים הבין שהיא לא עומדת להסתיים בקרוב. גרין שירת 50 יום במילואים, ובמהלך הזמן התחזקה אצלו התחושה שישראל ממשיכה להפקיר את האסירים. באוקטובר אשתקד החליט לעשות מעשה, ופרסם את מכתב החיילים למען האסירים.
"יש עוד אלפים"
"אנו, משרתי ומשרתות המילואים והסדיר, קצינים וחיילים, מודיעים בזאת שלא נוכל להמשיך כך. המלחמה בעזה גוזרת גזר דין מוות על אחינו האסירים" – כך נפתח מכתב החיילים שפורסם באוקטובר. אז חתמו עליו 150 איש, וכיום מספר החותמים עומד על כ־300. גרין מעריך שבפועל המספר יכול להיות גבוה בהרבה, ושזו רק שאלה של מודעות.
"כל הזמן נוספים חדשים. אנשים לא מוכנים לשרת כשהם רואים מה המלחמה עושה לאסירים, והרעיון היה לאגד אותם. מה שאנחנו עושים זה ניסיון להפעיל לחץ על הממשלה ולהראות שיש חיילים כאלה. אנחנו 300, אבל אם כל אדם היה יודע – היינו הרבה יותר. יש אלפים בינינו שמסרבים היום".
החל משבוע הבא ייתכן שיתממש האיום של ישראל לחדש את התמרון הקרקעי בעזה, במסגרת מה שמכונה מבצע "מרכבות גדעון". בימים אלה המגויסים מתחיילים, ומחצית מהצווים עשויים להישלח בהמשך. על הנייר, המטרה המוצהרת היא להפעיל לחץ על חמאס עד שייכנע וישיב את החטופים – אלא שהציבור לא קונה את זה: מעל 60% תומכים בעסקה.
שלושת החילים שאיתם שוחחנו חתמו על מכתב החיילים למען האסירים. כולם צעירים, בני אותו דור, ושירתו בחזית המלחמה הנוכחית כלוחמים וכמפקדים מליבת העשייה. הם נקראו למלחמה, בעזה – ויצאו משם עם צלקות שיישאו לשארית חייהם.
אלה אינם הסרבנים המסורתיים, שבמשך שנים סירבו לשרת בשל התנגדותם לשירות בשטחים. הסרבנים החדשים הכילו את הכיבוש, ובשנתיים האחרונות גם את המהפכה המשפטית – עד שהפנימו כי הממשלה מטרפדת את השבת האסירים, וכי המלחמה משרתת מטרות משיחיות וכן את שימור הקואליציה.
זניחת החתירה להשבת האסירים עומדת בראש המכתב שחתמו עליו, אך חלקם אומרים שגם הפגיעה הגורפת בתושבי עזה הייתה אחד הגורמים שהניעו אותם. בלעדיהם – אין צבא, כזה שמבטא הסכמה כללית, קלושה ככל שתהיה.
FT
