כיצד חשפה המלחמה עם איראן את השקר על חופש התקשורת בישראל?

בעיצומה של המלחמה עם איראן, ישראל חשפה למעשה את הסתירות שבמדיניותה בנוגע לחופש התקשורת על ידי נקיטת צעדים חסרי תקדים נגד עיתונאים והטלת הגבלות נרחבות על התקשורת. היא הוציאה במהירות הנחיות שמצד אחד הגבילו את חופש התקשורת, ומצד שני אפשרו לקואליציית הימין הקיצוני השלטת להשתלט על העניינים.

הגברת הצעדים במהלך המלחמה עם איראן

במהלך המלחמה עם איראן, פרסמו שלמה קרעי ואיתמר בן גביר הצהרה שנויה במחלוקת המחייבת עיתונאים זרים לקבל היתר שידור מוועדת הפיקוח הצבאית.

לדברי מעריב, היתר זה לא משמעותו חופש פעילות לעיתונאים זרים, אלא שהם היו צריכים להשיג היתרים נפרדים לכל אחת מהידיעות והשידורים שלהם. בנוסף, הם לא הורשו לספק חדשות ודיווחים מאזורים מסוימים, וכל פעילות תקשורתית באזורים אלה נחשבת לפשע.

גם בן-גביר הציג תוכנית שמטרתה להגביר את הפיקוח על כלי תקשורת זרים, שמשמעותה למעשה הגברת השליטה של ​​המשרד לביטחון הפנים על פעילותם של כלי תקשורת ועיתונאים זרים.

בן-גביר קרא גם לתיקון "חוק האי", המאפשר למשרד התקשורת לשלוט בתעבורת האינטרנט ולוויינים.

בעבר, הודיעה הוועדה לביטחון לאומי של ישראל כי תשתמש בחוק זה כבסיס לניסוח חוק שיאפשר למשטרה ולמשרד התקשורת לחסום את פעילותם של כלי תקשורת זרים וישראליים לפי שיקול דעתם.

בנוסף, חשף "הארץ" כי משטרת ישראל הוציאה הנחיות חדשות לשוטריה המאפשרות לה לעצור ואף לכלוא עיתונאים המסקרים תקיפות טילים, במיוחד באזורים "אסטרטגיים או ביטחוניים".

צעדים שלפי "הארץ" רק יחזקו את אחיזתם של נתניהו וחבורתו בתקשורת כדי לבלום ולדכא כל פעולה תחת מסווה של "ביטחון לאומי".

חופש התקשורת בישראל בשליטת נתניהו

דו"ח "עיתונאים ללא גבולות" ממאי 2025 מגלה כי ישראל ירדה במדד חופש העיתונות לשנת 2024, והגיעה לדירוג הנמוך ביותר שלה מאז 2016. על פי מדד זה, ישראל דורגה במקום ה-112 מתוך 180 מדינות בעולם בשנת 2024.

ארגון "עיתונאים ללא גבולות" מחלק את חופש העיתונות במדינות ברחבי העולם לחמש קטגוריות: טוב, משביע רצון, בעייתי, רע, רע מאוד. מצב חופש העיתונות בישראל השתנה מדירוג "בעייתי" לדירוג "רע" בשנת 2024.

מדד זה, שפורסם לפני מלחמת איראן, מדגיש כי קבינט נתניהו אימץ מדיניות מחמירה יותר בהשוואה לקבינטים קודמים של המשטר, אותה מסכם "הארץ" כך:

• הגברת ההגבלות על חופש העיתונות, פלורליזם תקשורתי וחופש הפעולה של עיתונאים
• הגברת הלחץ על עיתונאים מאז תחילת מלחמת עזה
• יותר מ-200 עיתונאים נהרגו על ידי ישראל בעזה ב-18 החודשים האחרונים (נכון למועד פרסום הדו"ח)
• דיכוי תקשורתי גובר והפצת חדשות כזב
• אישור תוכניתו של שר התקשורת שלמה קרעי להפרטה או סגירה של רשת כאן ולהקמת ועדות פיקוח עבורה.
• פוליטיזציה של מינויים לגופים מנהלים ופיקוח על התקשורת
• רק עיתונאים צבאיים ועיתונאים המזוהים עם הצבא מורשים להיכנס לרצועת עזה

• איומים וסכנות גוברים לעיתונאים ערבים
• החמרת מדיניות הנפקת היתרים לעיתונאים זרים

• מעצר שרירותי של עשרות עיתונאים פלסטינים
• הגבלות שידור עבור רשתות זרות

לאחר המלחמה על עזה, התגברו דיכוי וההתקפות על עיתונאים שסיקרו מחאות נגד הממשלה הישראלית, כמו גם הושקו קמפיינים להכפשת אמון העיתונאים והתקשורת במטרה לערער את אמון הציבור בהם.

על פי ארגון "עיתונאים ללא גבולות", הסיבה החשובה ביותר לצנזורה היא הניסיון למנוע חשיפת מלחמת ההשמדה ורצח העם המתמשך של ישראל ברצועת עזה, תהליך שיושם, בנוסף לרצועת עזה, גם במלחמות ישראל עם לבנון, סוריה, תימן ואיראן. כמובן, בנוגע למלחמת איראן, הסיבה לצנזורה היא למנוע חשיפת היקף הנזק שנגרם למשטר, שעדיין מיושם.

המגזין (+972) מגלה כי לפחות 38 אחוז מהידיעות שהופנו היו מניפולטיביות, עלייה של 7 אחוזים לעומת 2023, ו-20 אחוזים נדחו לחלוטין, עלייה של 18 אחוזים לעומת השנה הקודמת.

SR/MR