הולכת וגדלה רשימת הגורמים הישראלים שנאסר עליהם להיכנס למדינות ברחבי העולם

"כמעט שנתיים לאחר תחילת המלחמה על עזה, תל אביב נמצאת במשבר פוליטי חסר תקדים, עם סנקציות חוזרות ונשנות שהוטלו על שרים בכירים בממשלה ופעילי ימין. סנקציות אישיות גם הגבירו את הלחץ עליה, באמצעות אמברגו נשק, חרמות ביטחוניות, שלילת רישיונות או הכרה במדינה פלסטינית, והתקבלו החלטות נוספות נגד ראש הממשלה והשרים שעמדו בפני סנקציות חוזרות ונשנות"

פארס טודיי - סנקציות עולמיות שהוטלו על בכירים בישראל הובילו לכך שמדינות נוספות, בזו אחר זו, אסרו עליהם להיכנס לשטחן. מאז תחילת המלחמה על עזה, תל אביב נקלעה למשבר פוליטי חסר תקדים, עם סנקציות שהוטלו על חברי כנסת ושרים ואיסור כניסתם למדינות מפתח במערב. הסנקציות לוו בביקורת קשה על מדיניותה המדכאת של ישראל נגד הפלסטינים.

ערוץ 12 של ישראל דיווח על מה שכינה "הסלמה במדיניות הבינלאומית של החרמת גורמים ישראלים, מראש הממשלה ועד פעילי ימין והתנחלויות, אשר הגבירה את הסנטימנט האנטי-ישראלי ברחבי העולם וסיפקה תמיכה נוספת לרוח ההתקוממות. הפוליטיקאי הישראלי האחרון שהוחרם הוא חבר הכנסת שמחה רוטמן, ראש ועדת המשפט של הכנסת, שהצטרף לגורמים אחרים שנאסר עליהם להיכנס למדינות המערב על רקע עמדותיהם הפוליטיות".

"שר הפנים האוסטרלי, טוני ברק, ביטל את הוויזה של רוטמן, שכן הוא תכנן לבקר במדינה כדי להרצות בבתי ספר ובבתי כנסת יהודיים ולפגוש בני הקהילה היהודית", נכתב בדיווח. ברק החליט לאסור עליו להיכנס לאוסטרליה למשך שלוש שנים, תוך ציטוט עמדותיו והצהרותיו הפרובוקטיביות הקוראות להשמדת חמאס ותיאורו את ילדי עזה כ"אויבים".

הערוץ ציין כי "כמעט שנתיים לאחר תחילת המלחמה על עזה, תל אביב נמצאת במשבר פוליטי חסר תקדים, עם סנקציות חוזרות ונשנות שהוטלו על שרים בכירים בממשלה ופעילי ימין. סנקציות אישיות גם הגבירו את הלחץ עליה, באמצעות אמברגו נשק, חרמות ביטחוניות, שלילת רישיונות או הכרה במדינה פלסטינית, והתקבלו החלטות נוספות נגד ראש הממשלה והשרים שעמדו בפני סנקציות חוזרות ונשנות".

בערוץ הוסיפו כי "שיאן של החלטות בינלאומיות נגד גורמים ישראלים היה צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הצבא יואב גלנט בנובמבר 2024, בגין אחריותם לפשעי מלחמה בעזה, שימוש ברעב כשיטת לחימה, רצח עם ומעשים לא אנושיים. צו זה מחייב 125 מדינות לעצור אותם אם ייכנסו לשטחן. במאי נחשף כי התובע של בית הדין תכנן להוציא צווי מעצר נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר".

הערוץ ציין עוד כי "החלטות משותפות נוספות של מספר מדינות היו להטיל סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'. אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, נורבגיה ובריטניה הודיעו ביוני כי יטילו עליהם סנקציות בגין הסתה לאלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית, שהובילו לגירושם מבתיהם ולהפרות חמורות של זכויותיהם. אלו פעולות בלתי מקובלות. חודש לאחר מכן, סלובניה והולנד הודיעו כי יאסרו עליהם להיכנס למדינה".

ערוץ 12 הבהיר כי "שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, נאסרה להיכנס לאוסטרליה בשל התנגדותה להקמת מדינה פלסטינית. היא טענה כי ממשלת אוסטרליה קיצונית, מתנגדת לכיבוש, פרו-פלסטינית, ובחרה בצד הלא נכון של ההיסטוריה".

הערוץ מסר כי "במהלך המלחמה על עזה, האיחוד האירופי, ארצות הברית וקנדה הטילו סנקציות על פעילים ציוניים ימניים. ביולי 2024 הוטלו סנקציות על חמישה מתנחלים ושלושה ארגוני ימין, כולל צו 9, הפועל למניעת כניסת סיוע הומניטרי לרצועה. ביניהם היה בנצי גופשטיין, מייסד להב"ה. בריטניה וקנדה הטילו גם סנקציות על פעילת הימין דניאלה וייס ועל תנועת נחלה. סנקציות אלו אוסרות ביקורים במדינה, החזקת נכסים או גיוס כספים. צרפת הטילה סנקציות על עשרות מתנחלים".

הערוץ הישראלי קבע כי "משרד החוץ האמריקאי, תחת הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, הטיל סנקציות דומות על מספר קבוצות נגד מתנחלים ומאחזים, כולל תנועת עמונה ומנהיגי המתנחלים ציפי בר-יוסף ומשה שרביט. הסנקציות האמריקאיות כללו שורה של צעדים, ביניהם הקפאת נכסים בארצות הברית, איסור עסקאות עם אמריקאים וניתוק הגישה למערכת הפיננסית של ארה"ב. עם זאת, עם כניסתו לתפקיד, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסיר סנקציות אלו".

FT