מחצית ההשקעות הזרות עוזבות את שוק ההון בישות הישראלית
https://parstoday.ir/he/news/west_asia-i112794-מחצית_ההשקעות_הזרות_עוזבות_את_שוק_ההון_בישות_הישראלית
ההשקעות הפיננסיות בישות הישראלית, על סף קריסה חסרת תקדים; דוחות חדשים מראים כי עד למחצית הראשונה בשנת 2025 נמשכו רק 260 מיליון דולר, ירידה של 40% לעומת השנה הקודמת.
(last modified 2025-09-13T10:06:08+00:00 )
ספט 13, 2025 09:18 UTC
  • מחצית ההשקעות הזרות עוזבות את שוק ההון בישות הישראלית

ההשקעות הפיננסיות בישות הישראלית, על סף קריסה חסרת תקדים; דוחות חדשים מראים כי עד למחצית הראשונה בשנת 2025 נמשכו רק 260 מיליון דולר, ירידה של 40% לעומת השנה הקודמת.

סוכנות הידיעות הבינלאומית "תסנים" מדווחת כי ההשקעות הפיננסיות בישות הישראלית, בשנת 2025 נקלעו לאחד המשברים החמורים ביותר. על פי דוח שהכינו המוסדות IVC, Gornitzky ו-KPMG ופורסם בעיתון העברי "גלובס", חלה ירידה של 40% על מימון קרנות ההון בישות הישראלית, שהסתכם ב-260 מיליון דולר בלבד עד למחצית השנה, הרמה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות.

אם מגמה זו תימשך, סך ההון שיגויס עד סוף השנה לא יעלה על 350 מיליון דולר, בעוד שבשנת 2024 עמד הגיע ליותר מ- 1.2 מיליארד דולר, והגיע לשיא בשנים 2021 ו-2022 כאשר הסתכם ב- 6 מיליארד דולר.

שורשי המשבר נובעים מבעיות מבניות, חוסר אמון, ומשברים פוליטיים וביטחוניים בישות הישראלית, יותר מאשר מירידה עולמית בהשקעות. ההיעדר המוחלט של קרנות גדולות ומנוסות כמו "Pitango", "Viola", "Vertex" ו-"Stage One" מהגיוס החדש הוא סימן לחוסר האמון העמוק בעתיד שוק הטכנולוגיה בישות זו.

 

רוב הקרנות שמנסות לגייס כיום מעל 100 מיליון דולר הן לא מוכרים. בין הקרנות הללו ניתן למנות את "Kinetics" ששואפת לגייס 150 מיליון דולר ו-"Qubit" ששואפת לגייס 100 מיליון דולר.

עם זאת, סיכויי ההצלחה נמוכים, ועל פי הדוח, שיעור הקרנות שהגיעו ליעדי הגיוס ירד מ-87% בשנת 2018 ל-29% בלבד בשנת 2024. אפילו קרן כמו "Red Dot" שטענה כי הצליחה לגייס 320 מיליון דולר ב-2025, גייסה בפועל סכום זה בשנה הקודמת.

במקביל, 31 קרנות ישראליות מנסות לגייס 1.2 מיליארד דולר, אך נראה שהמטרה הזו לא רליבנטית. המשקיעים הזרים, שהיו פעם מהווים מחצית השוק, הורידו את חלקם ל-49% וכעת נוטים להשקיע בשלבים מאוחרים יותר. גם המשקיעים הישראלים ממלאים תפקיד פחות חשוב, עם השקעה ממוצעת נמוכה יותר (1.3 מיליון דולר לעומת 2.4 מיליון דולר לזר). קרנות גלובליות מובילות כמו "Andreessen Horowitz" ו-"Index" יצאו לחלוטין מהשוק הישראלי.

"Sequoia" ו-"Lightspeed" ביצעו רק 3-4 עסקאות כל אחת, ו-"Accel" השתתפה בשלוש בלבד. ירידה חדה זו מלמדת על ירידה בביקוש ובאמון הגלובלי בשוק הטכנולוגיה הישראלית.

ראש תחום טכנולוגיה ב-KPMG ישראל, דינה באסקה רז, אמרה כי השוק מתכווץ, וירידת ההון הזמין הובילה את הקרנות לצמצם את ההשקעות, מה שמעמיק את הפער בשוק. היא הוסיפה כי בעוד שעסקים בתחומי בינה מלאכותית ואבטחת סייבר עדיין מצליחים לגייס הון משמעותי, תחומים כמו אנרגיה נקייה ומדעי החיים, מוזנחים לחלוטין.

סטארטאפים שהוקמו בחצי השנה עד השנה האחרונה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית הגנרטיבית, עדיין מצליחים לגייס הון; אך חברות בגיל שנתיים-שלוש מתמודדות עם קשיים גדולים במימון.

קרנות השקעה של חברות ביטוח וקופות גמל גם הן צמצמו את הפעילות שלהן.

למרות שסך ההשקעות של גופים אלה הגיע ל-87 מיליון דולר במחצית השנה, רק 18 מיליון דולר הוקצו לחברות חדשות. חברת "Harel" הגדילה את חלקה מ-10% ל-33%, "Phoenix" עלתה מ-9% ל-18%, בעוד נרשמה ירידה חדה ב- "Clal" ו-"Migdal".

דוחות "גלובס" קובעים כי מערכת ההשקעות בישות הישראלית איבדה את הדינמיות שלה.

קיפאון ההון, הגברת הסיכונים הפוליטיים וירידת האמון הובילו להתרחקות, המשקיעים הישראלים והזרים. טכנולוגיית הישות הישראלית תקועה בין השאיפות בתחום הבינה המלאכותית למשבר האמון בהשקעות – משבר שעלול להימשך שנים.

MKS