אחרי המלחמה: ישראל וכלכלתה במבחן קשה
-
המערכת הפיסקלית של ישראל עומדת בפני אתגרים משמעותים בגין המלחמה על עזה
עם חתימת השלב הראשון של עסקת בני האסירים וההסכם לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס, האינדיקטורים הכלכליים מתחילים להראות סימנים ראשוניים של התאוששות, כאשר אופטימיות זהירה שוררת בחוגים הכלכליים. מומחים מאמינים כי התפתחויות אלו עשויות להשיב את האמון בשוק המקומי של ישראל ולעודד השקעות, אך הם גם מזהירים כי אתגרים מבניים קשים וסיכונים חיצוניים עדיין קיימים
אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת "רוטשטיין בנייה", מתאר את ההסכם כ"נקודת מפנה המשקמת את האמון שאבד בשווקים מאז פרוץ המלחמה". אחרים מציינים כי ייקח זמן רב להתאושש מהנזק שנגרם לתדמיתה הכלכלית של ישראל, במיוחד לאור הקריאות המתמשכות לחרם כלכלי על ישראל בכמה מדינות.
המטבע והשווקים: האתגרים העומדים הפני השקל חזק
הציפיות להפסקת אש והבנות פוליטיות חדשות הובילו לעלייה בשער השקל הישראלי מול מטבעות זרים, מה שתרם להורדת מחירי דלק וטיסות ולשיעורי אינפלציה נמוכים יחסית.
הכלכלן אלכס צוויצינסקי מציין כי השפעת התחזקות המטבע המקומי על סחורות מיובאות תתברר רק בחודשים הקרובים, בעוד מודי שפריר מבנק הפועלים טוען כי התחזקות השקל תסייע בריסון האינפלציה ובהשבת האיזון לשווקים.
דירוג האשראי והמימון: סימני שיפור מותנים ביציבות
מוסדות פיננסיים צופים שסיום המלחמה ישפר את דירוג האשראי של ישראל, שסבל מירידה חדה במהלך המלחמה, אך מומחים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת, כאשר אלעד מרי מציין כי "השווקים צריכים לראות יישום בפועל של ההסכם ויציבות פוליטית לפני שניתן יהיה לפתוח באופן נרחב את הברזים להשקעות זרות".
מגזר העסקים: התאוששות זהירה לאחר שנת מיתון
על פי הערכות של פורום הפרילנסרים, השלב הבא עשוי לכלול פתיחתם של כ-1,775 עסקים חדשים בחודש, שינוי חיובי לאחר שנים של סגירות והתכווצות.
עם זאת, סקרים מגלים כי 40% מהחברות הישראליות נפגעו בשנה האחרונה, במיוחד במגזרי הייצור והתיירות, אשר חוו ירידה של 70% במספר המבקרים.
מומחים סבורים כי חידוש פעילות התיירות תלוי בשיפור הביטחון וביחסי החוץ, בנוסף לתמיכה ממשלתית ישירה לעסקים קטנים ובינוניים.
סחר החוץ וקמפייני החרם
חברות יצוא ישראליות מתמודדות עם אתגר כפול של עליית ערך השקל וקמפייני החרם העולמיים המתמשכים. עם זאת, יזמים רבים אופטימיים כי חתימת הסכם סיום המלחמה על עזה ושיקום היחסים עם חלק ממדינות ערב יפתחו שווקים חדשים למוצרים ישראליים.
דו"ח בנק דיסקונט מצביע על כך שמגזר הטכנולוגיה המתקדמת יישאר מנוע הצמיחה העיקרי, הנתמך על ידי השקעות בסטארט-אפים והרחבת יצוא שירותים דיגיטליים.
ההשקעות והנדל"ן
אנליסטים צופים שסיום המלחמה ימשוך משקיעים מקומיים וזרים בחזרה לשוק הישראלי, במיוחד בתחומי הנדל"ן והתשתיות.
עם זאת, משבר המחסור בכוח אדם בענף הבנייה נותר מכשול עיקרי, בעקבות עצירת כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. מומחים סבורים שהפתרון טמון בארגון מחדש של כניסת עובדים פלסטינים לאחר בדיקות ביטחוניות קפדניות או הגברת גיוס עובדים זרים.
ההוצאות הממשלתיות ואתגר השיקום
הממשלה של ישראל צפויה לשנות את סדרי העדיפויות הפיסקליים שלה לאחר המלחמה, ולהפחית בהדרגה את ההוצאות הצבאיות כדי להגדיל את ההוצאות על חינוך, רווחה ותשתיות.
פרויקטים של שיקום בצפון ובדרום צפויים להתחיל בקרוב, כאשר יוקצו משאבים נוספים לפיצוי הנפגעים ולתמיכה בחיילי מילואים.
הערכות כלכליות מצביעות גם על כך שתהליך שיקום עזה עשוי לפתוח הזדמנויות השקעה בתחומי הבנייה, האנרגיה, החקלאות והמים.
התעסוקה והצריכה: אבטלה זמנית אפשרית
חזרתם של חיילי מילואים לשוק העבודה עשויה לגרום לעלייה זמנית בשיעורי האבטלה, אך סביר להניח שהם יירדו שוב ככל שהביקוש לכוח אדם בענפי השירותים והבנייה יתאושש.
סיכום: צומת דרכים בין הזדמנויות לסיכונים
בעוד שבישראל ממתינים שהשווקים יפגינו סימנים של התאוששות אפילו אם הדרגתית, הכלכלה נותרה בצומת דרכים קריטי. אופטימיות לבדה לא תספיק אלא אם כן הממשלה תנהל את התקופה שלאחר המלחמה בצורה ריאליסטית ואחראית, ותשקיע בבניית כלכלה יציבה ומאוזנת יותר.
אבל השאלה נותרת בעינה: האם ישראל תצליח להפוך את סיום המלחמה לפריצת דרך כלכלית של ממש, או שמא תישאר כבת ערובה של משברים מבניים ופוליטיים?
FT
