טילים איראניים מייקרים את החיים בישראל

המלחמה עם איראן יצרה שוק חדש: בתים וחדרים בטוחים נסחרים כיום כמו זהב, וביטחון הפך לנכס היוקרתי ביותר של המעמד העשיר בישראל

סוכנות הידיעות פארס, קבוצת הכלכלה; המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן ראתה סצנות חסרות תקדים בשטחים הכבושים. בניינים הרוסים ובריחת מיליוני אנשים למקלטים שלא היה בהם מקום לכולם.

על פי כלי תקשורת בעברית, במהלך המלחמה עם איראן, מקלטים רבים נסגרו, חלקם עקב אפליה גזעית, אחרים עקב רשלנות הרשויות. כעת, בציפייה לסבב מלחמה חדש, ממשלתו של בנימין נתניהו מפתחת ומתקנת "חדרים בטוחים" בדירות והקצתה להם תקציבים חדשים.

אך השאלה הבסיסית נותרת בעינה: האם בטון ופלדה יכולים ליצור תחושת ביטחון מתמשכת במדינה הנמצאת תחת איום מתמיד? או שמא חדרים אלה יהפכו לכלובים מוזהבים שמעלים את יוקר המחיה ומעמיקים את אי השוויון, מבלי לבטל את הפחד המתמיד מטילים וסירנות?

לאחר מלחמת עזה והעימות הישיר עם איראן, חדרים בטוחים שוב נחשבו בבניית דיור ואף הפכו לסמל של "ביטחון משפחתי". אך הסטטיסטיקה מראה שעד סוף 2024, רק ב-56 אחוזים מהבתים בישראל יהיו חדרים כאלה; וזה בעיקר באזורים יהודיים ועשירים, לא ביישובים ישנים או ערביים.

נוכחותו של חדר בטוח היא כיום הגורם החשוב ביותר בתמחור הדיור בישראל. בתים עם חדר זה נמכרים במחיר של 20 עד 30 אחוז יותר מאשר בתים דומים בלעדיו.

 לאחר המלחמה האחרונה עם איראן, אישרה הכנסת הישראלית את הגדלת גודלם של חדרי הבטוחים והתקנת שירותים בהם כדי שניתן יהיה להשתמש בהם לפרקי זמן ארוכים. דלתות חסינות כדורים, קירות עבים יותר ופתחי פלדה הם מאפיינים נוספים של הדור החדש של חדרים אלה. אך כל שינוי מגדיל את עלויות הבנייה ומונע עוד יותר את הגישה של המעמד הבינוני והנמוך. על פי דיווחים בתקשורת העברית, למרות כל הצעדים הללו, התקיפות האיראניות בקיץ שעבר הראו שגם למערכת זו יש מגבלות. בתקיפה זו נהרגו 24 ישראלים, בעוד שחלקם היו בתוך חדרי הבטוחים שלהם בזמן התקיפה. משמעות הדבר היא שפלדה ובטון אינם ערובות מוחלטות.

MR