"ראס ג'ראבה" עומד בפני עקירה: תושבי הנגב דבקים באדמותיהם
https://parstoday.ir/he/news/west_asia-i114054-ראס_ג'ראבה_עומד_בפני_עקירה_תושבי_הנגב_דבקים_באדמותיהם
תושבי הכפר "ראס ג'ראבה", בנגב בדרום פלסטינה הכבושה, חיים בפחד ובחרדה מתמידים, בעיקר בעקבות החלטת בית המשפט הישראלי לגרש אותם מכפרם, למרות שחיו שם עוד לפני הנכבה והקמת ישראל בשנת 1948. כ-600 תושבי הכפר, ממשפחות הוואשלה, אבו סולב ונסאסרה, חיים בתנאים קשים בצריפיפ ללא חשמל, מים ותשתיות בסיסיות, עקב סירוב הרשויות הישראליות להכיר בבעלותם על הקרקע.
(last modified 2025-11-25T10:43:35+00:00 )
נוב 25, 2025 10:43 UTC

תושבי הכפר "ראס ג'ראבה", בנגב בדרום פלסטינה הכבושה, חיים בפחד ובחרדה מתמידים, בעיקר בעקבות החלטת בית המשפט הישראלי לגרש אותם מכפרם, למרות שחיו שם עוד לפני הנכבה והקמת ישראל בשנת 1948. כ-600 תושבי הכפר, ממשפחות הוואשלה, אבו סולב ונסאסרה, חיים בתנאים קשים בצריפיפ ללא חשמל, מים ותשתיות בסיסיות, עקב סירוב הרשויות הישראליות להכיר בבעלותם על הקרקע.

מה עוד כ-300 תלמידים נאלצים לנסוע עד 25 קילומטרים מדי יום כדי להגיע לבתי הספר שלהם בכפר קאסר א-סיר. "בראס ג'ראבה" חסרים גני ילדים ומתקני חינוך אחרים. לאחר שנים של מאבקים משפטיים שניהלו התושבים, בתמיכת ארגוני זכויות האדם, עם זאת בית המשפט העליון פסק סופית בשבוע שעבר, והורה על פינוי הכפר תוך 90 יום בלי לספק דיור חלופי לתושבים, כדי לבנות שכונה חדשה המסונפת לעיר דימונה על חורבות בתיהם של תושבי "ראס ג'ראבה".

פריג' אל-הואשלה, בן 87, מהכפר ראס ג'ראבה, אמר: אנחנו גרים כאן עוד מלפני הקמת ישראל. מלפני הקמת העיר דימונה. שנבנתה על אדמתנו, אותה נהגנו לעבד ולהתפרנס ממנה.

אל-הואשלה הקשיש ממשיך: "בהתחלה הביאו כ-15 גברים, נשים וילדיהם ושיכנו אותם בקרוואנים קטנים, ללא אוכל או מים. ריחמנו עליהם באותה תקופה... אנחנו מדברים על השנים 1940 - 1948. והוסיף, אז גילינו כלפיהם חמלה לאחר שגורשו מאירופה, כיום הם גומלים לנו וגוזרים עלינו להתפנות מאדמתנו. העקירה הזו אינה מקובלת והחלטת בית המשפט הישראלי היא החלטה לא צודקת וגזענית."

אל-הוואשלה סיכם : אנחנו רוצים פתרון, לא גירוש. הדרישות שלנו ברורות: הכרה בנו ובעלות שלנו על אדמתנו."

חסן אל-הוואשלה אמר : נולדתי בכפר שלי ראס ג'ראבה לפני 41 שנה, וגדלתי כאן. גם אבי וסבי נולדו כאן, הרבה לפני שהרעיון של הקמת העיר דימונה על אדמתנו בכלל עלה בחשבון. היינו כאן לפני דימונה.

בתגובה להחלטת בית המשפט של ישראל, אומר אל-הוואשלה: בית המשפט לא הציע פתרונות; אלא, הטיל עלינו צווי פינוי ועקירה תוך 90 יום, למרות שאנחנו גרים כאן עוד לפני הקמת ישראל והוסיף : בית המשפט הישראלי מעולם לא היה הוגן כלפי תושבי הנגב. במשך עשרות שנים, רוב החלטותיו העדיפו פינוי ועקירה. והמשיך: זה לא הגיוני להרוס את בתינו כדי לבנות בתים ליהודים. הצגנו פתרונות רבים, ואדמות רבות מסביב לדימונה, אבל הפגיעה הייתה אך ורק באדמות שלנו. דימונה מתרחבת על חשבון ראס ג'ראבה

לגבי העיר דימונה, אומר אל-הוואשלה: העיר ריקה, הם בונים בנייני דירות ללא תושבים. שיעור התפוסה אינו עולה על 30%, המטרה האמיתית להתרחבות היא לעקור אותנו. אבל נישאר כאן לא משנה כמה ינסו לעקור אותנו מאדמתנו

סגן ראש המועצה האזורית לכפרים "הלא מוכרים" בנגב, מעיקל אל-הוואשלה, אמר לאתר Arab 48: בלתי נתפס שאזרחים נעקרים מאדמתם ומכפרם רק כדי להרחיב את העיר דימונה ולהביא תושבים יהודים במקום ערבים". אל-הוואשלה הביע את זעמו על החלטת בית המשפט העליון ואמר: ההחלטה אינה צודקת, לא הוגנת וגזענית כלפי התושבים...מה שהופך את ההחלטה לאכזרית עוד יותר הוא שהיא לא מציעה אלטרנטיבה לתושבים.

MKS