לראשונה בתולדות ישראל... מספר האקדמאים היוצאים עולה על מספר הבאים

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מגלים כי בריחת המוחות החמירה באופן משמעותי מאז פרוץ המלחמה בעזה, והגיעה לרמה המהווה איום אסטרטגי על המוסדות האקדמיים, כאשר לראשונה בתולדות ישראל, מספר האקדמאים היוצאים עולה על מספר הבאים

הנתונים הרשמיים מגלים גם כי כרבע מהאקדמאים בעלי תואר דוקטור עזבו את ישראל בשלוש השנים האחרונות, רובם לאחר פרוץ המלחמה בעזה.

על פי הנתונים, אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר לבריחת מוחות,  הוא שרוב האקדמאים העוזבים, הם צעירים, מערים מבוססות, במיוחד באזור תל אביב והמרכז.

אילו מגזרים חווים את ההגירה הרבה ביותר?

הדו"ח המפורט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל קבע כי האחוז הגבוה ביותר של העוזבים (25.4 אחוזים) היה בקרב בעלי תואר דוקטור במתמטיקה, אחריהם 21.7 אחוזים עם תואר דוקטור במדעי המחשב, 19.4 אחוזים בגנטיקה, 17.3 אחוזים במיקרוביולוגיה, 17 אחוזים בפיזיקה, 14 אחוזים בכימיה ו-14 אחוזים עם תואר דוקטור בהנדסת חשמל וביולוגיה.

הנתונים הסטטיסטיים גילו כי בין אלו שעברו לגור ולעבוד בחו"ל, 23 אחוזים מבעלי תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע ברחובות, 18.2 אחוזים מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, 15 אחוזים מאוניברסיטת תל אביב, 10 אחוזים מאוניברסיטת אריאל ו-7 אחוזים מאוניברסיטת בר-אילן.

בסך הכל, הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך ש-11.9 אחוזים מבעלי תואר דוקטור גרים ועובדים מחוץ לישראל, ו-8.1 אחוזים מבעלי תואר שני שסיימו את לימודיהם בשנים 1990 ו-2018 צפויים להעזוב לצמיתות.

מתי החלה הירידה?

הנתונים מראים עלייה במספר האקדמאים שעזבו לאחרונה לגור ולעבוד בחוץ. הנתונים מראים גם ירידה במספר אלו שחזרו לאחר שהייה של יותר משלוש שנים וחזרו לפני יותר משנתיים.

 מאז 2022 חלה ירידה במספר האקדמאים שחזרו לישראל, בעוד שבשנת 2023 (שהסתיימה במלחמת עזה) חלה עלייה במספר האקדמאים שעברו לגור ולעבוד בחוץ לתקופה ממושכת.

הנתונים מצביעים גם על עלייה באחוז החוקרים הצעירים בעלי תואר שלישי שסיימו את לימודיהם בשנים 2014 ו-2018 ועברו לגור ולעבוד בחוץ. על פי נתוני 2024, 14.9 אחוז מהחוקרים הצעירים בעלי תואר דוקטור במדעים מדויקים ובהנדסה גרים ועובדים בחוץ, בהשוואה ל-13.4 אחוז מאלה שסיימו את לימודיהם בין השנים 2011 ל-2013.

גם האחוז הכולל של בעלי תואר דוקטור שסיימו את לימודיהם בין השנים 2015 ל-2018 שחיו בחוץ עלה ל-11.7 אחוז בשנת 2024, בעוד שנתון זה עמד על כ-11.4 אחוז בקרב הבוגרים בין השנים 2011 ל-2014 בשנת 2020, וכ-10.7 אחוז בקרב הבוגרים בין השנים 2007 ל-2010 בנוגע לשנת 2016.

מלחמה אינה הסיבה היחידה.

סיבה נוספת, ככל הנראה, לבריחת המוחות ולירידה במספר החוקרים החוזרים, מלבד המלחמה ותוכנית הממשלה להשתלט על מערכת המשפטית הקיימת, קשורה לתנאים בתחום המחקר וליחס לאקדמיה בתקופת ממשלת נתניהו הנוכחית, שמאז הקמתה תוקפת מוסדות האקדמיה והמחקר.

סיבה נוספת להגירת אקדמאים היא הירידה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל. מצד אחד, ממשלתו של בנימין נתניהו מקצצת בהם, למרות שהיא מקצה תקציבים עצומים לאינטרסים מפלגתיים של מפלגות הקואליציה. מצד שני, קרן המחקר האירופית, המממנת העיקרית של מחקר בישראל, מצמצמת את תמיכתה עקב המלחמה.

בנוסף, אוניברסיטאות בעולם מציעות לחוקרים ישראלים משכורות טובות יותר ומענקי מחקר גדולים יותר, ולכן הם מעדיפים לעזוב ולא לחזור.

מה תקציב ההשכלה הגבוהה הישראלי?

ראוי לציין כי תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל בשנה הנוכחית, 2025, הגיע ל-14 מיליארד שקלים (דולר שווה ערך ל-3.2 שקלים), והוא צפוי להיות דומה בשנת 2026, למרות הירידה בהכנסות ממענקי מחקר זרים כתוצאה מהחרם האקדמי הגובר על ישראל.

בחמש השנים האחרונות קוצץ תקציב ההשכלה הגבוהה ב-700 מיליון שקלים עקב קיצוצים בסעיפי תקציב אחרים. רק לאחרונה, בתחילת שנת הלימודים לפני פחות מחודשיים, אישרה הממשלה קיצוץ של 40 מיליון שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה, לממן תוספת למשרד "לביטחון לאומי". חודש קודם לכן, קיצצה הממשלה את תקציב ההשכלה הגבוהה בכ-150 מיליון שקלים כדי לממן את הוצאות התעמולה של משרד החוץ.

MKS