דאגה ישראלית מ"בריחת מוחות" ומהיציאה של בעלי השכלה גבוהה

זה התרחש במקביל לציון שלוש שנים לעליית ממשלתו הנוכחית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלטון, אשר זמן קצר לאחר מכן פתחה בניסיונות להחליש את מערכת המשפט, ולאחר מכן התרחשו אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמה בת שנתיים על עזה

פארס טדיי - כלי תקשורת בעברית הדגישו את החששות הגוברים בתל אביב בנוגע לבריחת מוחות והגירתם של בעלי השכלה גבוהה, תוך ציטוט נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיה רבע מבעלי תואר שלישי במתמטיקה עזבו את ישראל

העיתון הישראלי "הארץ" ציטט את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאמרה כי "מספר האקדמאים הישראלים המתגוררים בחוץ לישראל הגיע לכ-55,000 בשנת 2024", על רקע חששות גוברים בקרב חוקרים צעירים עקב המלחמה על עזה, הניסיונות של חונטת נתניהו להחליש את מערכת המשפט וקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה.

על פי הנתונים, כ-25.4 אחוזים מבעלי הדוקטורט במתמטיקה, 21.7 אחוזים במדעי המחשב, 19.4 אחוזים בגנטיקה, 17.3 אחוזים במיקרוביולוגיה, 17 אחוזים בפיזיקה וכ-14 אחוזים בכימיה, הנדסת חשמל וביולוגיה מתגוררים בחוץ לישראל.

הנתונים הצביעו על כך ש-23 אחוז מבוגרי הדוקטורט ממכון ויצמן למדע גרים בחוץ לישראל, בהשוואה ל-18.2 אחוז מבוגרי הטכניון, 15 אחוז מבוגרי הדוקטורט במדעים מאוניברסיטת תל אביב ו-10 אחוז מאוניברסיטת אריאל.

הנתונים הראו כי 11.9 אחוזים מבעלי הדוקטורט ו-8.1 אחוזים מבוגרי התואר השני התגוררו בחוץ לארץ בשנת 2024. הנתונים כוללים את אלו שקיבלו את התארים שלהם בין השנים 1990 ו-2018, דבר המצביע על כך שהתופעה אינה מוגבלת לתקופות פוסט-דוקטורט.

ממשלת הכיבוש רשמה "הגירה שלילית" בקרב בוגרי אוניברסיטאות במהלך השנה האחרונה, כאשר מספר גדול יותר של בוגרי תואר ראשון, שני ודוקטורט עזבו בהשוואה למספר אלו שחזרו, ואלה שייכים לעתים קרובות לקבוצות הצעירות יותר ולתושבי תל אביב ופרבריה העשירים.

זה התרחש במקביל לציון שלוש שנים לעליית ממשלתו הנוכחית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלטון, אשר זמן קצר לאחר מכן פתחה בניסיונות להחליש את מערכת המשפט, ולאחר מכן התרחשו אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמה בת שנתיים על עזה.

הנתונים הראו כי בשנת 2022 החלה ירידה במספר החוזרים, בעוד שבשנת 2023 חלה עלייה במספר אלו שעזבו והתיישבו בחוץ לישראל. גם אחוז בוגרי הדוקטורט הצעירים שממשיכים את לימודיהם בחוץ לישראל גדל, במיוחד במדעים יישומיים ובהנדסה.

העיתון ציין כי אקדמאים עלולים להתמודד עם לחץ נוסף עקב ההתקפות המילוליות שהפעילה ממשלת הכיבוש על חוגים אקדמיים, בראשות שר החינוך יואב קיש, בנוסף לצמצום תקציבי ההשכלה הגבוהה והסטתם לגופים המיוצגים בקואליציה השלטת, כגון מתנחלים והקהילה החרדית.

תקציב ההשכלה הגבוהה לשנת 2025 עמד על כ-14 מיליארד שקלים (4.34 מיליארד דולר), כאשר הצפי הוא שיישאר באותה רמה בשנת 2026, למרות ירידה במענקי מחקר מדעי מחוץ לישראל כתוצאה מהחרם האקדמי הגובר, וירידה במימון של כ-700 מיליון שקלים על פני חמש שנים.

העיתון דיווח כי הממשלה העבירה 40 מיליון שקלים (12.49 מיליון דולר) מתקציב ההשכלה הגבוהה למשרד ל"ביטחון לאומי", בראשות איתמר בן גביר, בנוסף לקיצוץ קודם של 150 מיליון שקלים למימון פעילויות תעמולה עבור משרד החוץ.

לעומת זאת, אוניברסיטאות ראו ירידה במענקים מהמועצה האירופית למחקר, מה שצמצם את ההזדמנויות למימון ולשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי.

אף על פי כן, הנתונים הראו ירידה קלה בשיעורי ההגירה של בוגרי תואר ראשון ושני בשנים האחרונות, בהשוואה לשיא קודם, המיוחס להתרחבות המכללות האקדמיות מאז שנות ה-90 בתקופת ממשלתו של יצחק רבין.

למרות שיפור מוגבל זה, אחוזים גבוהים של בוגרים בתחומי המוזיקה, יחסים בינלאומיים, מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה עדיין מתגוררים בחוץ לישראל, בין אם בקרב בעלי תואר ראשון או שני, דבר המשקף את האתגר המבני המתמשך של בריחת מוחות בישות הכיבוש הישראלית.

FT