אזהרות ישראליות מפני תרחיש "אימה": גל חדש של מחאות בגדה המערבית
https://parstoday.ir/he/news/west_asia-i114648-אזהרות_ישראליות_מפני_תרחיש_אימה_גל_חדש_של_מחאות_בגדה_המערבית
צבא הכיבוש הישראלי מודאג יותר מחזרה על תרחיש מתקפת דומה למבול אל אקצא מהגדה המערבית הפעם, שכן אימונים ודיונים רבים יותר בחוגי הצבא מתמקדים בתרחיש שלא נראה כמעט לרבע מאה, והוא התפרצות אלימה, סימולטנית ומקבילה של עשרות אלפי גברים חמושים בגדה המערבית
(last modified 2026-01-03T09:26:25+00:00 )
ינוא 03, 2026 09:26 UTC
  • בשנת 2022 הוקצה תקציב לגישור על פערים לאורך כ-90 קילומטרים
    בשנת 2022 הוקצה תקציב לגישור על פערים לאורך כ-90 קילומטרים

צבא הכיבוש הישראלי מודאג יותר מחזרה על תרחיש מתקפת דומה למבול אל אקצא מהגדה המערבית הפעם, שכן אימונים ודיונים רבים יותר בחוגי הצבא מתמקדים בתרחיש שלא נראה כמעט לרבע מאה, והוא התפרצות אלימה, סימולטנית ומקבילה של עשרות אלפי גברים חמושים בגדה המערבית

פארס טודיי - אזהרות ישראליות גוברות מפני האפשרות של גרסה חדשה של מבצע מבול אל-אקצא, אך הפעם מהגדה המערבית, במיוחד לאור נוכחותם של לפחות 50,000 פלסטינים בתוך השטחים הכבושים, אותם מכנים שלטונות הכיבוש "מסתננים", בהאשמה ברורה נגד מדיניות הממשלה הישראלית והצבא בעצימת עין מהם וכישלון במאבק בתופעה זו.

יואב זיתון, הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, טען כי "מטרת הכיבוש היא לקנות שקט ביטחוני בגדה המערבית במקום לווסת את הפיקוח על העובדים הפלסטינים שעליהם תלויה הכלכלה הישראלית. זוהי הסיבה להחלטה להשאיר 60 קילומטרים של אדמה פתוחה באזור עיר הקודש, במורדות ההרים, ולהשלכות ההתעלמות ממנה, למרות שהכתובת הייתה כתובה על הקיר זמן רב".

 

סגירת מחנות הפליטים

הוא הוסיף בדיווח כי "למרות הצהרות הצבא וההנהגה הפוליטית על סגירה מוחלטת של העיר קבטיה, כפי שהיה בימי האינתיפאדה השנייה, בעקבות הפיגוע ביום שישי ליד בית שאן, נצפתה תנועה פעילה של מכוניות פלסטיניות בעיר הממוקמת בצפון הגדה המערבית, ובמהלך שנת 2024 עשרות עזבו את מחנה הפליטים ג'נין, לאחר שהצבא השתלט על האזור, בצעד חריג".

הוא הסביר כי "הבעיה הגדולה יותר טמונה במקום מרוחק וחשוב יותר מאשר עוד מבצע קצר טווח על כפר בעקבות מתקפה שהחלה והסתיימה במעצרו של חמוש שפעל לבדו, משום שמטרת הגברת הפעולות בקבטיה, שם ביצע הצבא הישראלי מבצע רחב היקף, אינה רק לחשוף את נסיבות חקירת הפיגוע, משום שהנשק בו משתמשים הפלסטינים בפעולותיהם הוא דריסה ודקירות סכין, ואלה זמינים לכל פלסטיני, בכל רגע".

 

פריצות אבטחה

הוא הוסיף כי "בשנת 2022 חל שיפור קל, שכן הוקצה תקציב לסגירת הפערים לאורך כ-90 קילומטרים מקו התפר, ספציפית מול אזור השרון והגלבוע, וחלק קטן סביב הר חברון, שם תיאר אחד מקציני פיקוד המרכז את המצב הביטחוני באומרו כי "ניתן לעקוף כל גדר וכל חומה, במיוחד כדי להביא מזון למשפחותיהם. כיום ישנם 23 גדודים בגדה המערבית, כוחות ייעודיים לקו התפר ומשמר הגבול המתוגבר למשימה זו, אך בסופו של דבר, בלתי אפשרי לפרוס פלוגה בכל פער גיאוגרפי".

הוא הסביר כי "ישנה החלטה קבועה לשמור על הסטטוס קוו משתי סיבות: ראשית, שלום כלכלי הודות למקורות המחיה שמספקים עשרות אלפי 'מסתננים בלתי חוקיים' במקום לעסוק בפעולות התקוממות, ושנית, תלות הכלכלה הישראלית בהם. אך כל עוד 'מסתננים בלתי חוקיים' אלה הורגים 'רק' 5-10 ישראלים מדי שנה, מחיר זה נראה 'מקובל' בהשוואה לחלופה של פיצוץ גדול גם בגדה המערבית".

הוא ציין כי "מדובר ב-100,000 עובדים מהגדה המערבית, ולאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, הממשלה הישראלית החליטה למנוע את כניסתם לשטחים הכבושים. עם זאת, מספר קטן מהם הורשה להיכנס מעת לעת, בעיקר לעבודות חיוניות כעובדי ניקיון בבתי חולים ולעבודות בנייה בהתנחלויות. הצבא ושירות הביטחון הכללי (שב"כ) דחקו בממשלה לאפשר להם להיכנס שוב לעבודה, והמגזר הכלכלי, ובמיוחד מגזר הבנייה".

 

המלחמה על עזה

הוא הסביר כי "המערכת הצבאית הישראלית הבהירה כי עבור העובדים, שמספרם נע בין 100,000 ל-120,000, ניתן יהיה לפקח ולבדוק אותם במעברים. ההנהגה הפוליטית השתכנעה חלקית והסכימה לפרויקט פיילוט עם יכולות פיקוח משופרות במעברים, אך לא חלה התקדמות משמעותית. תחת כיסוי העיסוק במלחמה הממושכת בעזה ובגורמים נוספים, עשרות אלפים נכנסו באופן בלתי חוקי, גם כאלה שקיבלו היתר, משום שהמעבר דרך פרצות חוקיות מהיר יותר".

הוא הדגיש כי "ההערכות הנוכחיות מצביעות על כך שישנם 50,000 פלסטינים המתגוררים בתוך השטחים הכבושים. ההתקדמות שנעשתה בסגירת החומה בצד המערבי של קו התפר, במקביל לכביש 6, גרמה לתופעות נוספות, שכן יותר ויותר פלסטינים נוהרים לאזורים מרוחקים יחסית מבתיהם בקהילותיהם הפלסטיניות, או ממקומות עבודתם בתוך השטחים הכבושים, כמו אזור עיר הקודש. כדי למלא את הפער הזה, הם נשארים שם לתקופה ארוכה יותר, שעשויה להגיע לחודש או חודשיים."

הוא סיכם באומרו כי "בתרחיש אחד, הקצינים דימו פלישה עקובה מדם לנגב המערבי על ידי חדירת עשרות חוליות חמושות להתנחלויות, או ירי לעבר מכוניות ישראליות משני צידי הקו הירוק, ובגל השני, על ידי המון זועם של עשרות אלפי פלסטינים, חמושים בסכינים או באלות, דרך פערים בקווי הכוחות החודרים".

שורות אלה מגלות כי צבא הכיבוש הפך מודאג יותר מחזרה על תרחיש מתקפת גומה למבול אל אקצא מהגדה המערבית הפעם, שכן אימונים ודיונים רבים יותר בחוגי הצבא שלו מתמקדים בתרחיש שלא נראה כמעט רבע מאה, והוא התפרצות אלימה, סימולטנית ומקבילה של עשרות אלפי גברים חמושים בגדה המערבית.

FT