מכון ויצמן ואוניברסיטאות ישראליות קורסים ברחבי העולם לאחר תקיפות הטילים של איראן

במהלך המלחמה מול איראן ספג קמפוס מכון ויצמן פגיעות ישירות. בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת הישראלית ביוני האחרון, נחשפו ממדי ההרס: שני בנייני מחקר נחרבו כליל, ו-112 מבנים נפגעו במתחם, בהם 60 מבני מעבדות ו-52 מבני מגורים לסגל ולסטודנטים. נשיא המכון, דיווח אז כי כ-52 מעבדות מחקר ועוד 6 מעבדות שירות יצאו מכלל שימוש, מה שהוביל להשבתה של כ-20%-25% מכלל הפעילות המחקרית של המוסד. הנזק הישיר למבנים ולציוד הוערך בטווח שבין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים

פארס טודיי - כחצי שנה אחרי שפגיעת טילים איראניים הותירה שורת מעבדות ובנייני מחקר במכון ויצמן למדע מחוץ לפעילות, המוסד המדורג מסורתית בראש הרשימה הישראלית רושם שפל היסטורי: מדד Nature היוקרתי לשנת 2025 מציב את המכון לראשונה מחוץ ל-100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, הן בטבלת כלל המוסדות והן בטבלת המחקר.

על פי הנתונים, ירידה חדה זו מגיעה בהקשר של ההשלכות המצטברות של מבצע "מבול אל-אקצא" שפתחה ההתקוממות הפלסטינית ב-7 באוקטובר 2023, וההסלמה הצבאית הנרחבת ותקיפות הטילים של איראן שבאו בעקבותיו, בנוסף לחרם האקדמי הבינלאומי הגובר על ישראל על רקע מלחמת ההשמדה המתמשכת בעזה.

על פי דירוג 2025, מכון ויצמן דורג במקום ה-111 מבין המוסדות האקדמיים ובמקום ה-122 בדירוג העולמי הכללי, לאחר שתפס מקומות מתקדמים בשנים קודמות.

דיווחים ישראליים ייחסו את הקריסה הזו לנזק ישיר לתשתית המחקר, לאחר שתקיפות טילים איראניות פגעו בקמפוס המכון ברחובות בשנה שעברה, הוציאו מכלל את הפעילות של עשרות מעבדות ומבני מחקר, ושיתקו כרבע מפעילות המחקר של המוסד.

המכה לא הוגבלה על מכון ויצמן בלבד; המדד הראה ירידה קולקטיבית עבור רוב האוניברסיטאות הגדולות בישראל. האוניברסיטה העברית בעיר הקודש, הטכניון בחיפה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב רשמו ירידות משמעותיות בדירוג שלהן, אינדיקציה ברורה למשבר עמוק הפוקד את המערכת האקדמית בישראל.

משקיפים מייחסים ירידה זו לירידה בתפוקה המדעית, שיבוש המחקר, בריחת מוחות והבידוד הגובר שעמו מתמודדת ישראל בחוגים אקדמיים בינלאומיים מאז פרוץ המלחמה על עזה.

לפי אנליסטים, נתונים אלה מגלים כי השלכות "מבול אל-אקצא" לא הוגבלו לממדים הצבאיים או הביטחוניים, אלא התפשטו לליבת הנוף המדעי והאינטלקטואלי של ישראל, ופגעו באחד המגזרים הרגישים ביותר שלה. בעוד שישראל שיווקה את עצמה כ"'מדינת' מדע וחדשנות", הרקטות והחרם האקדמי חשפו את שבריריותה של טענה זו וסימנו ירידה חסרת תקדים במעמדם של מוסדות המחקר שלה בזירה העולמית.

נשיא המכון, פרופ' אלון חן, דיווח אז כי כ-52 מעבדות מחקר ועוד 6 מעבדות שירות יצאו מכלל שימוש, מה שהוביל להשבתה של כ-20%-25% מכלל הפעילות המחקרית של המוסד. הנזק הישיר למבנים ולציוד הוערך בטווח שבין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים. באותו דיון התריע חן על הקושי לשקם את המעבדות בשל חישובי הפיצויים של מס רכוש, המבוססים על פחת ולא על עלות ריאלית של ציוד מדעי מתקדם שמחירו האמיר.

"אם רכשנו עבור מדען מיקרוסקופ לפני חמש שנים שעלה מיליון דולר, הערך הריאלי לפי הפיצוי הוא 200 אלף דולר בלבד, בעוד שעלות חדש היא כיום כ-1.5 מיליון דולר", הסביר אז פרופ' חן. כעת מגיע גם ״תג המחיר" המדעי בדמות צניחה בדירוגים הבינלאומיים, הממחישה את עוצמת הפגיעה המחקרית ואת השבר במעמד של ישראל בעולם המדע.

קובעי מדיניות ומובילי מחקר רואים בנתונים סימן מדאיג להיחלשות מתמשכת של המעמד המדעי של ישראל, במיוחד על רקע המשבר התקציבי, בריחת המוחות והפגיעה הפיזית בתשתיות האקדמיות.

FT