האינפלציה שלאחרי מלחמות מאיימת על כלכלת ישראל

בעוד ישראל ממשיכה את מלחמתה בעזה, שומרת על חזיתות אחרות פתוחות בגבולה הצפוני, והמתיחות גוברת בחזית האיראנית, גוברות האזהרות כי לחצים כלכליים עשויים לא רק להסתיים בירידה בקצב הלחימה, אלא להיכנס לשלב מורכב יותר המכונה "אינפלציה שלאחר המלחמה". החששות מתמקדים בהשפעת המשך ההוצאות הצבאיות והגירעון הפיסקאלי המתרחב בטווח הבינוני

פארס טודיי - הפרופ’ הישראלי אפרים בנמלך, שמפרסם בימים אלה מחקר מקיף על ההשפעה הכלכלית שיש למלחמות, מצהיר שישראל היא “אנומליה אמפירית”. בכל זאת, הוא מתריע שבניגוד למשברים ביטחוניים קודמים, כעת קשה לצפות בוסט כלכלי מהיר: “בעבר חלה ירידה בהוצאות הביטחון. הפעם ההתעצמות הביטחונית נמשכת”

בראיון על אודות המאמר הוא אמר: "מלחמות דורשות משאבים כבירים מצד המשק, וגם להכנות למלחמה ולתוצאות המלחמה יש השלכות גדולות על המשק. בדרך כלל בדקו בצורה נקודתית מה קרה, למשל, לכלכלת ארה"ב אחרי מלחה"ע השנייה או אחרי מלחמת וייטנאם. המחקר שלנו בדק 135 מלחמות שהיו מעורבות בהן 115 מדינות ב־75 שנה שאחרי מלחמת העולם השנייה, והיינו צריכים לגבש שיטת זיהוי אמפירית שמבודדת את השפעות המלחמה על הכלכלה”.

בנוגע למורכבות העיקרית בבדיקת השפעות המלחמה על המשק, הוא הסביר: "הבעיה היא מה שקוראים לו 'סיבתיות הפוכה'. אנחנו רואים שינויים במדינה מסוימת אחרי מלחמה, שהתוצר וההשקעות יורדים, אז אפשר לשאול, אולי מלחמות מתרחשות בין מדינות שכבר לפני המלחמה היתה להן נסיגה כלכלית? יש אפילו שיטענו שהסיבה שהן פתחו במלחמה היתה המצב הכלכלי שלהן. לכן בדקנו את המצב הכלכלי של המדינה חמש שנים לפני המלחמה".

על מה הממצאים מלמדים, פרופ’ בנמלך הגיב: "בעשור שאחרי המלחמה התוצר יורד ריאלית ב־13%, הצריכה יורדת ב־11%, ההשקעה ב־13.5%, היצוא ב־12.5%, ויש אינפלציה גבוהה. כל אלו לעומת מדינות ביקורת אחרות שלא היו מעורבות במלחמה. אנחנו לוקחים לביקורת מדינה דומה מבחינת המיקום והפיתוח ועוד דברים, שלא עברה את הסכסוך”.

ועל הנושא שבישראל מדברים על פער בין התוצר הנוכחי לבין המגמה ארוכת הטווח, הוא ציין: "זה חישוב שונה. ב'פער התוצר' אנו מחשבים את התוצר הפוטנציאלי, כלומר מה היה התוצר אילו המשק היה בתעסוקה מלאה אבל לא כזו שמביאה לעליות מחירים, ובודקים את הפער לעומת המצב בפועל. זה מושג מאקרו־כלכלי ששנוי קצת במחלוקת, כי צריך להניח הנחות מסוימות. מה שאנחנו עושים יותר פשוט ויותר אמפירי, ואלו השיטות שמקובלות בשנים האחרונות. יש כעת, במקביל, לפחות שני מאמרים נוספים שמודדים את השפעות המלחמה. כל המאמרים מתעדים אפקט שלילי, כל אחד עם ניואנס קצת שונה, לנו יש את המדגם הרחב ביותר”.

פרופ’ בנמלך נימק את ההתעניינות הגוברת בכלכלת מלחמהבאומרו: "הפלישה הרוסית לאוקראינה החלה עידן חדש שבו מדינות מבינות שהן צריכות להשקיע בצבא שלהן, וכולם רוצים לדעת את ההשלכות של זה”.

בין הממצאים שלו הוא שלא כל המלחמות משפיעות אותו דבר, ולא כל המדינות מושפעות באופן זהה, בנמלך הבהיר כי "בספרות של מדעי המדינה מבחינים בין 'מלחמות חיצוניות', שהן בין שתי מדינות, לבין 'מלחמות פנימיות', שהן בין מדינה לגורם לא מדינתי. אחרי מלחה"ע השנייה כמות המלחמות בין מדינות באירופה ירדה כמעט לגמרי, האופי החדש של המלחמות הוא מלחמה בין מדינה לגופים לא מדינתיים. יש מדינות שבהן יש ממש מלחמה בין גופים שונים כמו בקולומביה מול קרטלי הסמים, ויש מקומות, כמו ישראל, שבהם זו מלחמה מול ארגון כמו חזבאללה או חמאס. במקרים כאלו המונח 'פנימי' בעייתי, אבל ההגדרה היא 'מלחמה מול גורם לא מדינתי'. המלחמות הפנימיות הללו משפיעות באופן קשה יותר על הכלכלה”. זה מפני שמלחמות כאלו נוטות להיות ארוכות, לפעמים קשה לקבוע מי ניצח, לפעמים המלחמה נגמרת אבל הסכסוך נמשך. אני חושב שהדברים הללו נשמעים מוכרים לישראלים. ויש מקרים שבהם יש ממש מלחמות אזרחים, וזה קורע את המדינה מבפנים, רואים את זה באפריקה. למלחמות הללו יש את ההשפעות הקשות ביותר על המדינות, הן מביאות לירידה של כ־14% בתוצר אחרי עשור, לעומת ירידה של 8% במלחמות חיצוניות”.

בנוגע לאיך תוצאות המלחמות משפיעות, הוא אמר: "כן, המנצחים מפסידים פחות, אבל מפסידים. אצל המנצחים יש ירידה בתוצר של 6.1% אחרי עשור. כשאנחנו מתחילים להסתכל על מפסידים ומנצחים אנו מאבדים הרבה תצפיות, כי יש הרבה סכסוכים שמסתיימים בלי שברור מי ניצח ומי הפסיד, במיוחד כשהמלחמה מול גורם לא מדינתי. אנחנו לא החלטנו מי ניצח והפסיד, לקחנו הגדרות בינלאומיות של חוקרים בתחום”.

פרופ' בנמלך התייחס גם לאיך מדינות עשירות מתמודדות עם מלחמה לעומת מדינות עניות ואמר: "מדינות עשירות נפגעות פחות, התוצר שלהן יורד ב־10%. במדינות חלשות התוצר יורד ב־15%. במחקר שלנו מדינה חזקה זו מדינה שנמצאת מעל ההכנסה החציונית בעולם".

ועל מה עומד בבסיס ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמות הוא הגיב: "האינפלציה. אינפלציה היא משמעותית מאוד במימון מלחמות, ואנחנו גם מראים את זה בישראל באמצעות מדדים שונים. כמות הכסף בכלכלות אחרי מלחמה עולה מאוד, מדד המחירים לצרכן עולה, וגם מדד מחירי התוצר עולה. גם בישראל מכירים את זה. יש חוקרים כמו פרופ' יוסי זעירא שמחברים בין האינפלציה של שנות השמונים לבין ההוצאות הצבאיות בעשור של אחרי מלחמת 'יום כיפור'. יש בעצם תמריץ מסוים לממשלות שיהיה אינפלציה, כי האינפלציה שוחקת את החוב שלא צמוד למדד”.

על השאלה האם דווקא בישראל חוזרים כעת לסביבת אינפלציה סבירה, הוא ענה: "אנחנו לא מדברים עכשיו על האינפלציה שהצליחו איתה. בנק ישראל הצליח להתמודד עם האינפלציה שנבעה מהרחבה כמותית בזמן הקורונה. אנחנו כעת מדברים על האינפלציה שתהיה בעקבות המלחמה. אפשר להגיד שהמלחמות שאותן אנו חוקרים הן מלפני 30 שנה ויותר, ואז היה פחות ריסון מוניטרי, ולכן היתה אינפלציה גבוהה. אי אפשר להגיד 'עכשיו המדד בסדר' אז כל מה שאתם מראים לא רלבנטי, כי אנחנו מדברים על מה שתהיה, וזה יושפע מאוד משאלות של תקציב הביטחון (כמו הסיוע האמריקאי לישראל והיקף ההתעצמות — ש"ט), ואני מבין לחלוטין שקיצוץ בתקציב לא יעמוד תמיד בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות כעת, ובצדק, אני לא יכול להתווכח עם זה”.

על הדעה שהוא מפריך את המיתוס שיש בום של השקעות אחרי מלחמה, פרופ' אישר באומרו: "נכון, זה מיתוס שנוצר מהבנייה מחדש של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, תוכנית מרשל. זה היה חריג, גרמניה היתה הרוסה, בלגיה היתה הרוסה, והגיעה ארה"ב ובנתה את ההריסות. ארה"ב אומנם לא כבשה שום מדינה, אבל היא הפכה לגורם המשמעותי בעולם, היא מכרה לאירופה המערבית וקיבלה עוצמה אדירה מהמלחמה”.

על אודות שבישראל יש הרבה גורמים שבונים על “הצמיחה שאחרי המלחמה”, שתחזיר את כל מה שלא צמח, הוא העיר יכול להיות שזה יקרה בישראל, אני לא רוצה לתת תחזיות. ישראל היא לא חלק מהמדגם, ישראל היא אנומליה כמעט בכל קו רגרסיה של מחקרים כלכליים, בכל דבר שמריצים ומסתכלים איך נראית מדינה, אז ישראל לא מתנהגת ככה. זה דבר מעניין מאוד, ישראל היא אנומליה אמפירית".

פרופ' בנמלך הסביר למה בעצם ישראל לא נמצאת במדגם שלו למרות שהיא נמצאת במלחמה, ואמר: "כדי שהאמידה שלנו תהיה נקייה, ונבין מה קורה למדינה בגלל המלחמה על פני עשור, אנחנו צריכים למצוא מדינה שחמש שנים אין לה שום קונפליקט, ואז שיהיה עשור עם קונפליקט אחד שאנחנו יכולים לבדוק. לישראל אין מצב כזה בהיסטוריה שלה. היינו צריכים להשאיר בחוץ קונפליקטים חוזרים ונשנים של מדינות שאין להן אפילו שנה אחת של שקט, וישראל תמיד נמצאת במצב מלחמה כזה או אחר, לכן לא יכולנו לשים אותה כאן, ואני מסויג מההשלכות של המאמר שלי לגבי ישראל. כשמסתכלים על המקרה הישראלי, אפשר ללמוד על השפעת המלחמות כי בישראל לא חיים בעולם של העבר שהמנצח היה מקבל את הזהב או את השטח והמשאבים של היריב, ולכן אתה לא מייצר ערך כלכלי נוסף במלחמה, אלא עוסק פשוט בלחסל את הערך הקיים. בישראל יש את המקרה של מלחמת 'יום כיפור', שאחריה היתה אינפלציה. הלקח הזה כנראה נשאר איתנו. הרבה פעמים נראה שישראל יוצאת בעשורים האחרונים ממשברים ביטחוניים בצורה מהירה, אבל כשמסתכלים, רואים שהיציאה המהירה הזו התרחשה בתקופה שבה ההוצאות הביטחוניות היו על תוואי יורד. עכשיו צפויה עלייה מסוימת בהוצאות הביטחון. ההתעצמות הביטחונית של ישראל כנראה תצטרך להימשך, אז אני קצת יותר סקפטי למרות כל התחזיות הוורודות,  אני חושב שיודעים שההוצאות גבוהות, וצריך להיזהר שהאינפלציה לא תעלה. אנחנו לא אומרים שום דבר שהוא מעורר פרובוקציה. אנחנו פשוט עשינו את התרגיל האמפירי הזה”, סיכם פרופ' בנמלך.

FT